Page 20 - ETMOL_105
P. 20
מוסדות היישוב אתגר חינוכי יחיד
במינו לאחר שהתברר כי האנגלים לא
יאפשרו להקדים את עליית הילדים והם
יצטרכו לחכות לעלייתם כמו המבוג
רים .האנגלים התירו רק את עלייתם
של 750איש מקפריסין כל חודש.
מנהלי עליית הנוער בארץ החליטו
לשלב במשלחות שיצאו מטעם היישוב
למחנות קפריסין אנשי חינוך ,שבראשם
עמד חנוך רינהולד-רינות ,איש החינוך
המרכזי של עליית הנוער .השלטונות
הצבאיים פתחו אז מחנה חדש למעפי
לים ,מחנה ,65ורינהולד יחד עם משה
לאוב ,שליח אירגון הסעד היהודי-
אמריקאי ,הג׳וינט ,השיגו משלטונות
הצבא אישור לרכז במחנה זה את כל
הילדים והנוער שבמחנות קפריסין .כך
נוצרה מעין טריטוריה נפרדת לילדים
אשר נודעה בכינויה ״כפר הנוער של
מחנה 65״ ,מעין ״ממלכה״ מיוחדת
לילדים ולמלוויהם ולמדריכיהם .ריכוז
הילדים והנוער במחנה אחד היה המשך
למגמה שהוחל בה ע ת בימי הגירוש
הראשונים ,להבדיל את הנוער מחברת
המבוגרים כדי לאפשר פעילות חינוכית
ללא הפרעה .המחנה חולק לאזורי
מגורים לפי התנועות ,וכמה מן הצרי
כיתת לימוד בכפר הנוער פים הוקצו לכיתות לימת ולמועדונים,
לחדרי מלאכה ולמחסן משותף לכל
עקורים למיניהם .השיא של מסעם היה רה טובה .מבקרים התרשמו מפעילותם הכפר .תנאי החיים היו קשים מאת.
ההפלגה בים ,שבה היו מעורבים בחב ומחיוניותם של הילדים .בתנאי הגירוש בימי השיא הצטופפו בכפר כ״2000
רת המבוגרים .כאשר החלו המעפילים והמצוקה יוחדה דאגה רבה להפריד את ילדים 25 ,בצריף פח לוהט ,בלתי מאוו
להתמקם במחנה בקפריסין והתארגנו הילדים והנוער ולגונן עליהם מפני רר וללא תאורה ,או כ 10-ילדים
לשהיה הממושכת ,היה ברור להנהגת התסכול והמרירות שפשו באוהלי באוהל ,חשופים לאבק בימי הקיץ
החמים ,כאשר במחנה שורר מחסור המעפילים ולמלווים שאת הילדים והנו המבוגרים.
מתמיד במים. ער יש להפריד מהמבוגרים ,וכי עליהם
שלטונות הצבא הבריטי לא העניקו לחיות על-פי סדר יום מיוחד משלהם.
לילדים ולנוער שבמחנות קפריסין כאשר הגיעה למחנות קפריסין המשל
פריבילגיות או תנאים מועדפים על אלה חת הראשונה מהיישוב היהודי בארץ-
של המבוגרים .מפקד המחנה שבו נמצא ישראל ,היתה פעולתו הראשונה של
כפר הנוער היה מייג׳ור מייטלנד, המורה שבה ,שלמה דורפמן-דורון,
שנתע כידיד היהתים והזדהה עם בתחילה דצמבר ,1946בעוד ילדי להפריד את מגורי הילדים מהמבוגרים.
מאבק המעפילים .הוא סלד מתפקתו כפר הנוער הראשון מתכוננים לעלות מאהלם הועתק לפינה נפרדת במחנה
להיות סוהר של ילדים ונהג לחפות על לארץ ,הביאה עמה האוניה ״כנסת וכך קם כפר הנוער הראשון במחנות
פעילויות בלתי-ליגליות שהתנהלו ישראל״ כ 500-ילדים נוספים בני 2עד
במחנות ,ואולם גם הוא לא יכול לעזור 300 ,15מהם יתומים .רוב הילדים קפריסין.
לילדי המחנה .אנשי הג׳וינט ונציגי האלו היו מרומניה ומהונגריה .עם בכפר היו בתחילה כ 300-ילדים.
המעפילים ניהלו מאבקים מרים עם פתיחת מחנות החורף באותו חודש בתנאי המחסור של הימים הראשונים
השלטונות על תנאים אלמנטריים ,כמו הועברו למחנה הראשון שם המשפחות הצליח דורפמן להנהיג משטר חיים
אספקת מים סדירה ,הוצאת האשפה והילדים שהגיעו ב״כנסת ישראל״ .גם מסודר .הוא הכיר מקצת החניכים עוד
מהמחנות או אספקת תרופות .מאבקים במחנה זה הופרדו הילדים והנוער מהמ מעבודתו החינוכית הקודמת אתם,
אלה היו כה מתישים ,עד כי לא היה בוגרים ,ושוכנו בגוש צריפים .מחודש כחייל הבריגדה באיטליה ,והנהיג סדר
טעם לדרוש ״מותרות״ כמו ספרים, פברואר 1947ואילך החל מספר הילדים יום קבוע :השכמה ,התעמלות בוקר,
מחברות ,לוחות קיר או עפרונות ,שלא במחנות קפריסין לגדול במהירות. מסדר בוקר עם הנפת דגל ,לימודים עד
לדבר על כיתות לימוד ובהן שולחנות באמצע פברואר כבר היו בקפריסין הצהריים ,עבודה במחנה ,שיחות חברה
וכיסאות .כדי ליצור כיתות לימוד היה כ״ססס! ילדים ובני נוער עד גיל ,18לא ומשחקים .ילדי כפר הנוער הראשון
צריך לצופף את הילדים בצריפי המגו כולל הילדים והתינוקות שמתחת לגיל שהו זמן קצר בקפריסין ורובם עלו
רים ולהסב את הצריפים שנתפנו בית ספר .כעבור פחות מ 3-חודשים ארצה בחודש דצמבר של אותה שנה.
לכיתות לימוד .כל הפניות לצבא לספק הגיע מספרם של הילדים בכל מחנות אפילו בתנאי הארעיות ,הניתוק והמח
ציוד לכיתות הושבו ריקם .שולחנות סור של התקופה הראשונה בקפריסין,
קפריסין ל.2531- בלט כפר הנוער לטובה ,על רקע ההזנ
חה ,האפרוריות והדכאון במשכנות המספר הגדול של ילדים ובני נוער וספסלים נדדו מחדרי האוכל לכיתות
המבוגרים ,כפינה מסודרת בעלת אווי ללא הורים במחנות קפריסין הציב לפני הלימוד וחוזר חלילה ,אך גם אלה לא
20
