Page 21 - ETMOL_105

‫יכלו לספק את הצרכים המרובים !! ■י‬
‫ומקצת הילדים נאלצו לשבת על הרצפה‬
‫בעת השיעור ולהחזיק את המחברות על‬
‫הברכיים‪ .‬בשל מחסור בכיתות לימוד‬
‫התקיימו הלימודים גם בחדרי השינה‪.‬‬
‫״הוועד לגולי קפריסין״ שקם בארץ‬
‫שלח לכפר ספרים‪ ,‬מחברות ועפרונות‪,‬‬
‫וכן שלח כלי עבודה שבאמצעותם‬
‫הוקמו בתי מלאכה‪ ,‬שסייעו במעט‬
‫בעשיית ריהוט לכיתות‪ .‬אבל הציוד‬
‫שנשלח מהארץ לא הצליח להדביק את‬
‫צרכי הכפר‪ ,‬נוכח המספר הרב של‬
‫הילדים החדשים שהגיעו עם כל אוניית‬
‫מעפילים חדשה‪ .‬במאי ‪ 1947‬היה מספר ‪w r‬‬
‫החניכים בכפר הנוער ‪ 1775‬ומספר‬
‫הלומדים בו במשך היום‪ ,‬עם הילדים‬
‫שהצטרפו מהמחנות הסמוכים ‪.2177 -‬‬
‫בתנאי שבי‪ ,‬מחסור וצפיפות ובהעדר‬
‫כוחות הוראה מספיקים‪ ,‬אי אפשר היה‬
‫להפוך את כפר הנוער לבית ספר ראוי‬
‫לשמו והמטרה העיקרית של המחנכים‬
‫והמדריכים היתה להעסיק את הילדים‬
‫והנוער כדי למנוע דמורליזציה בקרבו‬
‫ולהכינו‪ ,‬ככל שהתנאים איפשרו זאת‪,‬‬
‫לקראת החיים בארץ‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדבר‬
‫הדחוף ביותר היה הקמת מערכת לימו­‬
‫דית כלשהי‪ .‬וזה היה הקשה מכל ‪ -‬לא‬
‫רק בשל מחסור במורים‪ ,‬אלא בגלל מחנות המעפילים בקפריסין‬
‫ההרכב הבלתי הומוגני של החניכים‬
‫ואירגונם הפנימי‪ .‬אחרי התלבטויות זה מדריכים ומורים‪ .‬לטיפוח מיוחד הנציב העליון האנגלי בארץ שנשאל על‬
‫כך‪ ,‬התנגד לצעד זה‪ .‬בחודש יוני של‬ ‫זכתה בכפר הפעילות החברתית‬ ‫רבות הוחלט להקים ששה בתי־ספר של‬
‫אותה שנה הועלה הנושא מחדש ביזמת‬ ‫שהתנהלה במסגרת התנועות‪ .‬זו כללה‬ ‫התנועות השונות‪ ,‬שבכל אחד מהם‬
‫הסוכנות שביקשה מממשלת המנדט‬ ‫שיחות‪ ,‬שירה‪ ,‬ריקודים וחוגים אמנו״‬ ‫ילמדו כ״‪ 300‬תלמידים‪ .‬הכיתות הורכבו‬
‫להקדים את עלייתם של ‪ 2000‬ילדים‬ ‫תיים למיניהם‪ .‬בכפר התקיימו הופעות‬ ‫על״פי רמת ידיעותיהם של התלמידים‪.‬‬
‫מקפריסין בני ‪ 6‬עד ‪ ,17‬והסכימה כי‬ ‫שריכזו גם את המבוגרים‪ ,‬והיו בו‬ ‫בבתי״הספר למדו לפי שיטה‪ ,‬תוכנית‬
‫רשיונות העליה שלהם ינוכו ממכסות‬ ‫מועדונים‪ ,‬חדרי קריאה וספריית השא­‬ ‫וסדר יום משותפים וקיימו מזכירות‬
‫העולים מקפריסין אחר‪-‬כך‪ .‬הפעם תמך‬ ‫לה‪ .‬משלחת עליית הנוער היתה הנהלת‬ ‫פדגוגית משותפת‪ ,‬שפיקחה ותיאמה את‬
‫הנציב העליון בבקשה‪ ,‬כנראה מפני‬ ‫הכפר‪ ,‬ובראשה עמד חנוך רינהולד‬
‫ואחריו יוסף רפפורט ויהודה כביש‪ .‬שמחנות קפריסין התמלאו במהירות‬ ‫הפעולה הלימודית בכפר כולו‪.‬‬

‫הנהלת עליית הנוער בארץ עמדה והשלטונות רצו להכין מקומות למעפי­‬
‫לים שיבואו‪.‬‬ ‫בקשרים הדוקים עם התנועות הקיבו­‬
‫באותו הזמן החלה לפעול הוועדה‬ ‫ציות שעמדו לקלוט את רוב הנוער‬
‫מקפריסין ביישוביהן והן העמידו שמינו האומות‪-‬המאוחדות כדי לדון‬
‫בעתידה של ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬והשלטונות‬ ‫לרשות עליית הנוער מדריכים ומורים‬ ‫בתקופת השיא של כפר הנוער‪,‬‬
‫האנגליים ביקשו לשפר את תדמיתם‬ ‫מנוסים‪ ,‬שהיו מוכנים לצאת לשליחות‬ ‫בחודשי הקיץ של שנת ‪ ,1947‬הדריכו‬
‫בעיני חברי הוועדה ואישרו את עלייתם‬ ‫מייד לכשהושגו האישורים הדרושים‪,‬‬ ‫והורו בו כ״‪ 120‬מורים ומדריכים מקרב‬
‫של ‪ 1000‬ילדים מקפריסין‪ ,‬והללו הגיעו‬ ‫ואמנם בראשית ‪ 1947‬גדלה משלחת‬ ‫המעפילים‪ .‬רוב המדריכים היו חסרי‬
‫בשתי אוניות בריטיות ‪ -‬השיירה הרא­‬
‫שונה ב‪ 20-‬באוגוסט ‪ 1947‬והשניה‬ ‫עליית הנוער בכפר מ‪ 6-‬ל‪ 19-‬ואחר‪-‬כך‬ ‫הכשרה פדגוגית ומקצועית והיו זקוקים‬
‫ב‪ 23-‬בספטמבר‪ .‬לאחר עלייתם הצטמ­‬ ‫הצטרפו אליהם שליחים נוספים‪.‬‬ ‫בעצמם להדרכת מורים מנוסים ‪-‬‬
‫צם כפר הנוער ונותרו בו ‪ 861‬בני נוער‬ ‫תפקיד שמילאו שליחי עליית הנוער‪.‬‬
‫שאליהם הצטרפו בני נוער נוספים‬ ‫הצמאון ללימודים אצל רוב הילדים‬
‫שהגיעו באוניות מעפילים חדשות‪ .‬אלו‬ ‫היה גדול‪ ,‬הם רצו להשלים את מה‬ ‫ביולי של אותה שנה נפתח במחנה‬
‫הגיעו לארץ עם סגירתם של המחנות‬ ‫שהחסירו בשנות המלחמה ואחריה‪.‬‬ ‫סמינר על שם רוטנברג‪ ,‬שבו למדו גם‬
‫בקפריסין ועליית המעפילים היושבים‬ ‫האפשרויות לרכוש השכלה יסודית‬ ‫מדריכים מהכפר‪ .‬תוכנית הלימודים‬
‫בהם לאחר קום מדינת ישראל במאי‬ ‫בקפריסין היו מוגבלות‪ ,‬אבל רובם ניסו‬ ‫היתה מורכבת מ״‪ 20‬עד ‪ 22‬שעות לימוד‬
‫להפיק את מה שאפשר על‪-‬ידי השתת­‬ ‫בשבוע‪ ,‬מהן ‪ 12‬שעות עברית‪ ,‬כולל‬
‫‪.1948‬‬ ‫פות בלימודים‪ ,‬בהרצאות ובסמינריו­‬ ‫ספרות ותנ״ך‪ .‬בכפר הוקמו גם ‪ 4‬סדנאות‪:‬‬
‫נים‪ ,‬קריאת ספרים ובייחוד ‪ -‬בלימוד‬ ‫נגריה‪ ,‬פחחיה‪ ,‬סנדלריה ומתפרה‪.‬‬
‫העבודות במטבחים ובחדרי־האוכל‪ ,‬הלשון העברית‪.‬‬
‫לעיון נוסף‪ :‬נ‪ .‬בוגנר ‪ -‬״אי הגירוש'‪/‬‬ ‫בכביסה ובנקיון המגורים והמחנה אגודת‪-‬ישראל בלונדון היתה הרא­‬
‫בוצעו בידי החניכים בתורנות‪ .‬ביוני שונה שפנתה בחודש אפריל ‪ 1947‬אל‬
‫בהוצאת אוניברסיטת ת״א‪ ,‬העמותה‬ ‫‪ ,1947‬כאשר כפר הנוער הגיע לשיא הממשלה הבריטית בבקשה להקדים את‬

‫לחקר ההעפלה ע״ש ש‪ .‬אביגוה‬ ‫איכלוסו‪ ,‬עבדו בו ‪ 325‬מבוגרים‪ ,‬ובכלל עליית הילדים ממחנות קפריסין‪ ,‬ואולם‬

‫והוצאת עם־עובד‬

‫‪21‬‬