Page 256 - josephus volume one

‫לוקה תבו ןנחוי‬

‫את ההתנקשות בדומיטיאנוס (‪ 96‬לספירה) בדיוק בשעה שהתרחשה‪ .‬בספרות זו נשמעות עדויות גם‬
‫על בת קול שבישרה ניצחון רומי וכן על נבואות שחזו את מינויו העתידי של אספסיינוס לקיסר (‪69‬‬
‫לספירה)‪ .‬ליברמן מזכיר בהקשר זה גם את סיפורו של יוספוס עצמו על נבואתו שלו לאספסיינוס שהוא‬

‫עתיד להיות קיסר‪ ,‬ומקבילתה בספרות חז"ל‪ ,‬המייחסת נבואה זו לרבן יוחנן בן זכאי‪ .‬‬
‫ייחוס נבואה ליוחנן הורקנוס רווח הן במקומות נוספים בפי יוספוס והן במקורות יהודיים אחרים‪.‬‬
‫יוסף מספר שהורקנוס זכה 'לשלושת הדברים הגדולים ביותר‪ :‬לשלטון על העם‪ ,‬לכבוד הכהונה הגדולה‬
‫ולנבואה‪ .‬שכן היתה האלוהות עמו וזיכתה אותו להיות צופה ויודע ומגיד את העתיד מראש‪ ,‬כדרך‬
‫שניבא על שניים מבניו הגדולים‪ ,‬שלא יאריכו ימים בשלטונם' (קדמ' יג ‪ ;300-299‬השוו מלח' א ‪ .)68‬‬
‫לואיס פלדמן טען שיוספוס הפריד הפרדה מוחלטת בין הנבואה המקראית העתיקה לבין גילויי הנבואה‬
‫המאוחרים בימי הבית השני‪ .‬הפרדה זו באה לידי ביטוי לשוני בכתביו‪ .‬לדברי פלדמן‪ ,‬יוספוס מרבה מאוד‬
‫להשתמש בשורש ‪ προφητεύω‬לתיאור דמויות מקראיות‪ ,‬אך נמנע ממנו במכוון בתיאור תופעות בתר־‬
‫מקראיות של חיזוי העתיד‪ .‬הוא מונה שני יוצאים מן הכלל לנטייה זו‪ :‬קליאודימוס המכונה 'הנביא'‬
‫(קדמ' א ‪ )240‬ויוחנן הורקנוס‪ ,‬אשר היה ראוי ל־‪' προφητεία‬נבואה' (קדמ' יג ‪ .)299‬עם זאת סבור פלדמן‪,‬‬
‫שיוספוס השתמש במונח זה כאן באופן רופף ובלתי מדויק‪ ,‬ואולי נגרר אחר מקור חשמונאי שהיה מונח‬

‫לפניו ונקט לשון זו‪ .‬‬
‫ואכן‪ ,‬הצהרה כללית זו על סגולת הנבואה של יוחנן מתורגמת במקומות אחרים ‪ -‬בקדמוניות דווקא‬
‫ולא במלחמת ‪ -‬לכמה סוגים של התגלות‪ ,‬כולם נחותים מהנבואה המקראית הקלסית‪ .‬הסוג האחד הוא‬
‫הקול שנשמע במקדש‪ ,‬כמתואר בסיפור שבמוקד ענייננו‪ .‬הסוג האחר הוא חלום חוזה עתיד‪(' .‬פעם) נגלה‬
‫לו אלוהים בחלומו והורקנוס שאל‪ ,‬מי מבניו עתיד להיות יורשו‪ .‬וכשהראה לו אלוהים קלסתר פניו של‬
‫אלכסנדרוס‪( '...‬קדמ' יג ‪ .)322‬במקרה זה מדובר במעין אוראקל באמצעות חלום‪ .‬הורקנוס מציג שאלה‬

‫בחלומו‪ ,‬והאל מציג לפניו תמונה המשיבה על שאלתו‪.‬‬
‫סוג שלישי הוא שאילה באורים ותומים‪ .‬גדליה אלון הראה שיוספוס החזיק כנראה במסורת שיוחנן‬
‫היה הכוהן הגדול האחרון שבזמנו הודיעו אבני החושן את רצון האלוהים‪ ,‬ושפלא זה בטל מיד אחריו‬
‫מחמת העברות (קדמ' ג ‪ .)218‬רבקה גריי שיערה שלאור המסורות המגוונות הבאות בפי חז"ל וב'חיי‬
‫הנביאים' על ביטול האורים והתומים הרבה לפני כן‪ ,‬נראה שזו הייתה עמדתו העצמאית של יוספוס‪,‬‬
‫שמשום הערצתו ליוחנן ייחס לו את אחריתה של צורה זו של נבואה‪ .‬מעניין שגם בתוספתא הובאה‬

‫ליברמן רומז שם‪ ,‬עמ' ‪ ,990-989‬כי המעשה המובא אצל פילוסטרטוס בעניין חיזוי ההתנקשות בדומיטיאנוס הוא 'אגדה‬ ‫‪2 3‬‬
‫ספרותית מאוחרת' שהשתמשה בעדותו של יוספוס במקומנו‪ ,‬בשינוי שם האנשים והמקומות‪ .‬נראה לי שקשה לקבל‬
‫‪ 24‬‬
‫תלות כזאת‪.‬‬ ‫‪2 5‬‬
‫ראו עוד בערכים הנבואה לאספסיינוס ופתיחת שערי המקדש‪ ,‬בכרך ב‪.‬‬ ‫‪ 26‬‬
‫להרחבה בעניין 'שלושת הדברים הגדולים ביותר' וגלגולם לשלושת ה'כתרים' בפי חז"ל‪ ,‬ראו הערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬ ‫‪ 27‬‬
‫פלדמן‪ ,‬נביאים ונבואה‪ .‬השוו גם הערת מרכוס‪ ,‬מהדורת לוב‪ ,‬ז‪ ,‬עמ' ‪ ,379-378‬הערה ‪ .a‬ראו גם רגב‪ ,‬דימויים‪ ,‬עמ' ‪.18–17‬‬
‫ברור שתיאור האור המפציע מאבני החושן או מאבן השוהם שעל כתף הכוהן (שם‪ )217-214 ,‬הוא גרסתו של יוספוס‬ ‫‪ 28‬‬
‫למונח המקראי 'אורים ותומים'‪ .‬יוספוס מעיד שהאבנים חדלו להאיר מאתיים שנה לפני שחיבר את חיבורו‪ ,‬כלומר סמוך‬
‫לסוף שלטונו של יוחנן‪ .‬ראו אלון‪ ,‬מחקרים‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,33-32‬הערה ‪ .22‬ראו גם גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪ .20‬גריי סבורה‬
‫שמאתיים שנה הן מספר עגול‪ ,‬והכוונה היא שהנס חדל מיד אחרי מותו של יוחנן‪ .‬ראו תומא‪ ,‬יוחנן הורקנוס‪ ,‬עמ' ‪.130‬‬
‫ראו גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪ .19-17‬לדעת גריי‪ ,‬שם‪ ,‬ניכר שיוספוס ראה בפרקטיקה זו של שאילה באבני החושן סוג‬
‫של נבואה‪ ,‬ועל כן נטה להשתמש בקביעות בפועל ‪ προφητεύω‬כמעט כל אימת שנזקק לה‪.‬‬

‫‪245‬‬