Page 260 - josephus volume one
P. 260
לוקה תבו ןנחוי
מסתיימת בתוספתא במילים' :וכתבו אותה שעה ואותו היום ,וכיונו ואותה שעה היתה שנצחו' .מיד
אחריה באה המסורת הדומה על בת הקול ששמע שמעון הצדיק בבית קודש הקודשים על ביטול
גזרת קליגולה להכניס צלם להיכל ,המסתיימת במילים 'ובלשון ארמי שמע' .סדר זה תואם את סדר
האירועים ההיסטורי .מעשה יוחנן שייך לסוף המאה הב' לפה"ס ,בעוד מעשה קליגולה התרחש באמצע
המאה הא' לספירה .ואולם הירושלמי מספר את שני הסיפורים בסדר הפוך :קודם שמעון הצדיק ופרשת
צלם בהיכל (בלי הערה שהדברים נאמרו בארמית) ואחר־כך פרשת יוחנן כוהן גדול .אפשר שתודעת
קדמותו של 'שמעון הצדיק' ,שמסורת אחרת מייחסת אותו לימי אלכסנדר הגדול ,היא שגרמה למצטטי
המסורת הזאת בירושלמי להפוך את סדר הסיפורים .אפשר גם שעורך הסוגיה בירושלמי הושפע
מהמשנה ,פרה ג ,ג ,המתארת כוהנים גדולים ששרפו פרה אדומה ,שבה מופיע שמעון הצדיק תחילה
ויוחנן הורקנוס אחריו .
הבבלי (סוטה לג ע"א) ,לעומת זאת ,מביא את המסורות באותו הסדר שבתוספתא ,שהוא גם הסדר
ההיסטורי הנכון .ואולם סימנים שונים מעידים שאין כאן הבאה פשוטה של הברייתא כלשונה ,כי אם
תיקון של גרסה 'הפוכה' ,מעין זו המובאת בירושלמי .ראשית ,הברייתא בבבלי מכנה את האירוע של
שמעון הצדיק 'מעשה' ,פתיחה המייחדת את גרסת הירושלמי מזו של התוספתא .שנית ,המעשה השני
בבבלי ,המוסב על שמעון הצדיק ,מסתיים במילים שמקורן בסוף המעשה הראשון ('וכיונו אותה שעה
וכתבו') ,המוסב על יוחנן .נראה שאין כאן מסורת אחרת ,המייחסת את פעולת הכתיבה לסיפורו של
שמעון ,כי אם שריד מגרסה שהביאה את מעשה יוחנן אחרי מעשה שמעון .שלישית ,גרסתה של נוסחת
סיכום זו בתוספתא מוסבת בבירור על מעשה יוחנן ,שהרי היא מזכירה בפירוש ניצחון' :וכתבו אותה
שעה ואותו היום ,וכיונו ואותה שעה היתה שנצחו' .בירושלמי שונתה הנוסחה ל'וכתבו אותה העת
ונתנו בו זמן וכיוונו שבאותה שעה היתה' ,המתאימה גם לנס שאירע בימי יוחנן וגם לסיפורו של שמעון.
והנה ,גם בבבלי ,המביא את נוסחת הסיכום של מעשה יוחנן בסופו של מעשה שמעון ,נעדרת הזכרת
הניצחון ,ונוסחו קרוב לנוסח הירושלמי ' -וכתבו אותה שעה וכיוונו' -יותר מלנוסח התוספתא .את
הסיומת שהתוספתא מצמידה לסיפור צלם בהיכל מצמיד הבבלי בסוף הרצף כולו' :ובלשון ארמי היה
אומר' .מכל זה עולה ,שהבבלי השתמש בגרסה 'הפוכה' של הברייתא ,מעין זו שבירושלמי ,אולם פעולת
עריכה תניינית שנעשתה בו החזירה על כנו את הסדר הכרונולוגי המוכר מן התוספתא :קודם ימי יוחנן
(הורקנוס) כוהן גדול ורק אחר־כך פרשת קליגולה .תופעה זו עולה בקנה אחד עם פעולות עריכה אחרות
המסגירות מידה של מודעות היסטורית בתלמוד הבבלי ,כפי שתיארנו במבוא .
ראו בערך צלם בהיכל. 47
ראו בערך הכוהן הגדול ואלכסנדר מוקדון. 48
על הסדר הכרונולוגי במסגרת הסוגיה בירושלמי ראו עתה בן שחר ,היסטוריה ,עמ' .165–164 49
ראו בנספח לערך שחיתות הכוהנים הגדולים. 50
בדומה לגרסת התוספתא ' -וכתבו אותה שעה ואותו היום ,וכיונו ואותה שעה היתה שנצחו' -והירושלמי ' -וכתבו 5 1
אותה העת ונתנו בו זמן וכיוונו שבאותה שעה היתה'.
5 2
סעיף ח.2
249
