Page 261 - josephus volume one
P. 261

‫נעם ורד‬

                                                                ‫האגדה על רקע הקשריה‬

‫גם במקרה זה‪ ,‬כבמקרים רבים נוספים הנבחנים בספר זה‪ ,‬ניכר שהמסורת המקבילה ליוספוס ולחז"ל‬
‫לא נולדה בתוך החיבורים המצטטים אותה‪ ,‬כי אם נתחבה אליהם מבחוץ‪ .‬בקדמוניות היהודים היא‬
‫משולבת אחרי התיאור ההיסטורי הענייני של כיבוש שומרון‪ ,‬שהיא זרה לו באופ ָיה‪ ,‬בזמנה ובמקום‬
‫התרחשותה‪ .‬באופיה ‪ -‬אגדה 'סגורה' על מעשה נסים בניגוד לתיאור היסטורי לינארי ועובדתי‪   .‬‬
‫בזמנה ‪ -‬האגדה חוזרת אל רגע הניצחון על אנטיוכוס קיזיקנוס שבא לעזרת אנשי שומרון‪ ,‬כמה וכמה‬
‫סעיפים אחרי תיאורו הענייני (‪ ,)277‬ואחרי הזכרת אירועים נוספים שהתרחשו בעקבותיו (‪.)281–278‬‬

                                     ‫במקום התרחשותה ‪ -‬זירת האירוע היא המקדש ולא אתרי קרבות‪.‬‬
‫האגדה זרה גם לפסקה שאחריה‪ ,‬שאינה אלא תחיבה נוספת הסוקרת את מצבם של יהודי מצרים‬
‫(‪ .)287-284‬פסקה זו פותחת בנוסחה אופיינית לתחיבות ממקורות זרים‪- κατὰ τοῦτον τὸν καιρόν :‬‬
‫'אותו זמן' ‪ -‬ונלקחה ככל הנראה מסטראבון‪ .‬ואכן היא מסתיימת בציטוט שיוספוס מייחס בפירוש‬

                                                                                     ‫להיסטוריון הזה (‪   .)287‬‬
‫ההשוואה למלחמת היהודים מלמדת אף היא שהאגדה והפסקה בדבר יהודי מצרים נתחבו שתיהן‪,‬‬
‫בעת חיבור קדמוניות‪ ,‬אל תוך נרטיב קיים המוכר ממלחמת היהודים‪ .‬כמתואר במבוא (סעיף ח‪ )1‬וכעולה‬
‫במקומות רבים בספר זה‪ ,‬דווקא בקדמוניות המאוחר שילב יוספוס את המקורות שיש להם מקבילה‬

                                                                                                 ‫בספרות חז"ל‪.‬‬

             ‫מלחמת א‬             ‫‪66-64‬‬                           ‫קדמוניות יג‬  ‫‪281-275‬‬
‫כיבוש שומרון ובית שאן‬                                ‫כיבוש שומרון ובית שאן‬    ‫‪283-282‬‬
                                                                              ‫‪287-284‬‬
‫הצלחתו של הורקנוס וקנאת היהודים‬  ‫‪67‬‬                           ‫יוחנן ובת הקול‬
                                                                 ‫יהודי מצרים‬       ‫‪288‬‬

                                        ‫הצלחתו של הורקנוס וקנאת היהודים‪1‬‬

                                                              ‫‪ 	1‬לאחר פסקה זו מופיעה בקדמוניות עוד תחיבה‪ ,‬וראו בערך הקרע עם הפרושים‪.‬‬

‫זרותה של האגדה בהקשרה מודגשת היטב גם בלשונות המסגרת ‪ -‬הפתיחה והסיום ‪ -‬שהוצמדו לה‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬יוספוס מקדים לה סיכום כללי של תוכנה‪' :‬והנה יסופר‪ ...‬כיצד נדברה אליו האלוהות' (‪.)282‬‬
‫תופעה זו מאפיינת אצל יוספוס תחיבות ממקורות נלווים‪    .‬שנית‪ ,‬עצם הפתיחה בלשון ‪,...λέγεται‬‬
‫'מסופר‪ ,'...‬שאחריה מודגש מחדש ‪' ,φασὶ γάρ‬שכן אומרים' (‪ ,)282‬מעידה על מסורת המסופרת בעל־פה‪,‬‬
‫הנבדלת מן הרצף שקדם לה‪    .‬לאחר סיומה של המסורת עצמה במילים ‪,καὶ συνέβη οὕτως γενέσθαι‬‬
‫'וכך היה'‪ ,‬מוצא יוספוס לנכון לחתום חתימה משלו‪ ,‬שהיא אופיינית לדרכו לסיים מקורות זרים ולחזור‬

  ‫אל רצף סיפורו‪' ,καὶ τὰ μὲν περὶ Ὑρκανὸν ἐν τούτοις ἦν :‬כך היו פני העניינים של הורקנוס' (‪.)283‬‬

                                                                  ‫ראו שירר (ורמש‪-‬מילר)‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.51‬‬       ‫‪	53‬‬
                                                                                ‫ראו שוורץ‪ ,‬באותו הזמן‪ ,‬עמ' ‪.249‬‬    ‫‪5	 4‬‬
                                                                                                                   ‫‪	55‬‬
‫שוורץ‪ ,‬באותו הזמן‪ ,‬עמ' ‪ .246‬על אי התלות של חז"ל ביוספוס כאן ראו גם תומא‪ ,‬יוחנן הורקנוס‪ ,‬עמ' ‪.128‬‬                   ‫‪5	 6‬‬
                                                                                ‫ראו גריי‪ ,‬דמויות נבואיות‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬

                                                                                                                                      ‫‪250‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266