Page 122 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 122

‫‪  118‬׀  להפוך לבולגרים‬

‫מס קבוע לצורכי הציבור‪ ,‬והועידו אותו למימון הפעילות נגד האנטישמיות‬
‫ולהגנה על נאשמי עלילות הדם‪ .‬הנכונות שגילו הקהילות לשלם את המס‬
‫חוללה מפנה בארגון החיים הציבוריים של יהודי בולגריה‪ ,‬בבניית מוסדותיהם‬
‫ובגיבושם‪ .‬מאוחר יותר ביקשו 'שלושת הקונסיסטורים' לסיים את תפקידם‬
‫ולמנות לתפקיד הרב הראשי אדם מסוים שלא צמח מתנועת ההשכלה היהודית‬
‫ומועמדותו לא אושרה במוסד נציגי ועדי הקהילות‪ .‬ואולם הם נתקלו בגל‬
‫מחאה של צעירים ציונים‪ ,‬סוציאליסטים ואחרים שדחקו בהם לסגת מכוונתם‬
‫ואילצו את אספת הנוטבלים בסופיה ליזום מהלך שיכונן את מוסדות הציבור‬
‫על בסיס תקנון ידוע לכול‪ .‬כך בא לעולם התקנון מ־‪ ,1900‬שאומנם לא היה‬

 ‫דמוקרטי במלוא מובן המילה‪ ,‬אך היה בו כדי להבטיח חיי ציבור תקינים‪.‬‬
‫בעשור האחרון של המאה התשע עשרה עברו יהודי בולגריה תהליך‬
‫התגבשות חברתית וצביונם הקהילתי החל להשתנות‪ .‬בקהילות של רוסה‬
‫וסביבותיה נוסדו אגודות תרבותיות וחברתיות שנשאו אופי מרכז אירופי‪,‬‬
‫נפתחו ספריות‪ ,‬גברים ונשים האזינו בצוותא להרצאות ולמוזיקה ואף אורגנו‬
‫נשפים בברכתו של הרב‪ .‬בפלובדיב וסביבתה נוסדו אגודות ליישוב ארץ‬
‫ישראל ונפתחו מועדונים חברתיים לגברים ונשים בתמיכת הנוטבלים ובאישור‬
‫הרבנים שטיפחו מודעות לאומית‪ .‬גולת הכותרת של פעילות זו הייתה ייסודה‬

                           ‫של המושבה 'הר טוב' בהרי יהודה בשנת ‪.1895‬‬

  ‫חתירה לשינוי וקדמה בעקבות יהודי מרכז אירופה‬

‫כמו מנהיגי המדינה הבולגרית‪ ,‬גם מנהיגי יהדות בולגריה העדיפו להציב‬
‫בראשם אדם ממרכז אירופה‪ .‬בסוף ‪ 1888‬אישרו נציגי ועדי הקהילות את‬
‫מינויו של ד"ר שמעון דנקוביץ' — באותה העת רב באחת הקהילות בגליציה‪.‬‬
‫נחתם עימו הסכם העסקה לשלוש שנים שבהן יכהן כרב ראשי ויעמוד בראש‬
‫הקונסיסטוריה‪ .‬בעבר הלא־רחוק לא אפשרה מדינת הלאום הבולגרית לרב‬
‫להתערב בנושאים שאינם קשורים ישירות לדת‪ ,‬למעט נושאי חינוך שנחשבו‬
‫לתחום שבאחריות מוסדות הדת‪ .‬כנס נציגי ועדי הקהילות השני קבע שהמוסד‬
‫החדש יטפל בעניינים הדתיים והמנהליים‪ ,‬יפקח על המוסדות הקהילתיים‬
‫ברחבי המדינה ויגן על האינטרסים של היהודים‪ .‬אין בידינו תיעוד מפורט‬
‫של דיוני נציגי ועדי הקהילות סביב ההחלטה לאמץ את מוסד הקונסיסטוריה‪,‬‬
‫זולת עדותו של אברהם דוויצ'ון לוי‪ ,‬שתיאר את מאמציו־שלו ללמוד את‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127