Page 169 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 169
הירגלובב תונויצה העונתה לש התישארו תוימשיטנאה ׀ 165
והטיעונים הדתיים נגד היהודים בדבר רצח ישו ודחיית הנצרות איבדו מתוקפם.
הדימוי היהודי השלילי נשאר תקף ,אך תוכנו השתנה.
האידיאולוגיה החדשה אימצה מונחים חדשים ,שתפסו את מקומה של הדת
היהודית' :גזע יהודי' ו'דם יהודי' .אם בעבר הייתה ה'בעיה' היהודית נעוצה
בעיקר בדתם של היהודים ,הרי שמכאן ואילך הבעיה הייתה ביהודים עצמם,
במוצאם ,בדמם ,באופיים ,בטבעם ,בתדמיתם כיצורים הרסניים וכאויביה
של החברה האנושית 4.קביעותיה אלה של האנטישמיות המודרנית לא ניתנו
להמרה באמצעות קבלת הנצרות .נטען שהיהודי אינו יכול ואינו רוצה לשנות
את אופיו וטבעו המוכתב לו בכתבי הקודש .זו הייתה האשמה קולקטיבית
נגד היהדות כגזע בעל פגמים שאינם ניתנים לתיקון .במקום שנאת יהודים
קם 'מדע' חדש — 'אנטישמיות' ( .)Antisemitismהמושג נקבע ב־,1879
והוא מיוחס לגרמני וילהלם מאר ( 5.)Wilhelm Marrהיהודי הוצג בתפיסתו
של מאר כמי שמאיים על התרבות ומנסה להשתלט על הכלכלה .הדימוי
היהודי נעשה מטיל אימה ועבר מידיהם של הכמרים בכנסיות לידיהם של
הוגי דעות שהפיצו את השקפותיהם בכל האמצעים המודרניים של התקופה,
בעיקר בדפוס .ההמשכיות והיציבות היחסית של הסטריאוטיפ השלילי של
היהודים מעידים על היותה של האנטישמיות גורם קבוע בתרבות האירופית,
שהיהודים מגלמים בה את הרוע המועבר ומונצח באמצעים שונים6.
במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ,בחסות הלאומיות במרכז
אירופה ,התחזקו תהליכים אנטישמיים ,ועד מהרה הגיעו לנסיכות הבולגרית.
הם באו לידי ביטוי בשורה של פרסומים ,שהופיעו בגלים .אף כי לספרות
האנטישמית בבולגריה לא היו שורשים עמוקים כמו לזאת שבמרכז אירופה,
היא התאקלמה בחברה הלא־יהודית בתוך פרק זמן קצר .הפרסומים ,רובם
ככולם ,הועתקו ממקורות גרמניים ,צרפתיים ורוסיים.
במבוא לספרו 'האנטישמיות בעת החדשה' סקר פרופ' שמואל אטינגר את
ההסברים לשנאת ישראל שהועלו במחקר לאחר מלחמת העולם השנייה .הוא
הבחין בין חוקרים שהסבריהם באו מתחום הפסיכולוגיה לבין אחרים שהציגו
הסברים ריאליים ,מתחומי החברה והכלכלה .ההסברים הפסיכולוגיים שאובים
ממחקרים על מבנה נפשי אנטי־חברתי ,הכולל תוקפנות כלפי זרים ,שונים
4אלמוג ,עמ' .255-252
5צימרמן ,עמ' .90-89
6יובל ,עמ' .194ראו גם :פורת ,עמ' .240-238
