Page 8 - ETMOL_46
P. 8

‫מחלוקת‬                             ‫ריב‬
   ‫על הקמת ישיבה‬
   ‫מביאה לדיבות‪,‬‬                           ‫על‬
 ‫למלחמות בעתונים‬
‫!ולמאסר של רב ואשתו‬                      ‫החינוך‬

‫מאת שושנה הלויבירו שלים‪1‬‬

                                                                                   ‫‪1‬הרב שמואל סלאנט‬

‫ומיד מינוהו ״גבאי על תלמוד תורה‬          ‫בשיקום ״כל הבניינים והבתים הנחר‪-‬‬          ‫כמאה שנה‪ ,‬מאז ח׳ בחשון תפ״א‬
‫תינוקות של בית‪-‬רבן דכולל פרושים‪.‬״‬        ‫בים והנהרסים אשר בכל החצר הגדולה‬
‫ראשית מעשהו היה לרכז את כל הילדים‬        ‫הזה״‪ ,‬ומפני ההוצאות המרובות נאלצו‬         ‫)אוקטובר ‪ ,(1720‬כאשר החריבו הער״‬
‫במקום אחד בחצר רבי יהודה החסיד‪.‬‬                                                    ‫בים את חצר רבי יהודה החסיד בעיר‬
‫לשם כך ״עשה סמוכות ועליות מרוו­‬                  ‫למשכן את רוב הבתים שבחצר‪.‬‬
                                         ‫עם גידולה של עדת האשכנזים‬                 ‫העתיקה בירושלים‪ ,‬מפני חוב שחבה‬
‫חות״ על גגות הבתים שבחצר‪ .‬אחרי‪-‬כן‬        ‫בירושלים‪ ,‬הורגש הצורך במוסדות‪-‬‬            ‫להם עדת האשכנזים ‪ -‬לא נתקיימה‬
‫ביטל את הנוהג הנפסד שכל מלמד‬             ‫חינוך מתוקנים‪ .‬עד אז התנהל לימוד‪-‬‬
‫מקבל את שכרו מאבות תלמידיו‪ ,‬וריכז‬        ‫התורה לילדים ב״חדרים״ שהיו מפוז­‬          ‫בירושלים עדה אשכנזית בפני עצמה‪,‬‬
‫את שכר הלימוד של כל התלמידים בידי‬        ‫רים בעיר ובראש כל ״חדר״ עמד‬               ‫אלא יחידים ממנה חיו יחד עם בני העדה‬
‫הרבנים‪ .‬משהרחיב את התלמוד‪-‬תורה‪,‬‬          ‫״מלמד״‪ ,‬אשר קיבל את שכרו מהורי‬            ‫הספרדית‪ .‬רק בשנת תקע״ו )‪ (1816‬עם‬
‫חילק אותו לשש מחלקות‪ ,‬מתחילת לי­‬         ‫תלמידיו‪ .‬בשיטת חינוך נחשלת זו חל‬          ‫בואו מצפת של הרב מנחם מנדל משק*‬
‫מוד הקריאה ועד המעבר לישיבה הגדו­‬        ‫שינוי מהפכני עם עלייתו לירושלים של‬        ‫לוב‪ ,‬בראש חבורה של יותר מעשר‬
‫לה‪ ,‬שכבר אז חלם על הקמתה‪ .‬אלא‬            ‫הרב שאול בנימין הכהן קרליץ‬
‫שעול המשכנתאות שרבץ על החצר‬                                                        ‫משפחות‪ ,‬הונח מחדש היסוד לעדת‬
‫מאז שנות שיקום ההריסות‪ ,‬הפריע מאד‬                                    ‫מרדשקוביץ‪.‬‬                       ‫האשכנזים בירושלים‪.‬‬
‫לקידום המוסד‪ .‬לכן החליט להשתחרר‬
‫מעול זה‪ .‬בהיותו איש מצליח בכל דר­‬                  ‫מסע באניה‬                       ‫כעבור ארבע שנים‪ ,‬בשנת תק״פ‪,‬‬
‫כיו‪ ,‬עלה בידו בעזרת נדיבים מארץ‪-‬‬                                                   ‫יצא דבר־מלכות בקושטא‪ ,‬שכל חוב‬
‫ישראל ומחוצה לה ‪ -‬לפדות את החצר‬          ‫באשר לזמן עלייתו קיימים שלשה‬              ‫שעבר עליו יותר מארבעים שנה ולא‬
                                         ‫תאריכים‪ :‬תרי״ז‪ ,‬תרי״ח ותרכ״ב‪,‬‬             ‫נפרע ‪ -‬בטל ומבוטל‪ .‬והיה זה לעדת‬
                            ‫מבעלי החוב‪.‬‬  ‫וקשה היה לקבוע בוודאות את התאריך‬          ‫האשכנזים מקור״תקוה להיאחז מחדש‬
‫הצלחתו הגדולה של הרב שאול‬                ‫הנכון‪ .‬במקרה נזדמן לידי ספר מסעותיו‬       ‫בחצר רבי יהודה החסיד שנושלו ממנה‪,‬‬
‫בנימין תוך זמן כה קצר‪ ,‬עוררה קנאה‬        ‫של התיאולוג פליכס בובה‪ ,‬ולהפתעתי‬          ‫ובשנת תקפ״ד )‪ (1824‬השיגו פירמן‬
‫אצל הרבנים הממונים הרב שמואל‬             ‫נמצא בו התאריך המדוייק וכן פרטים‬          ‫)רשיון( על כך‪ .‬אותה עת ‪ -‬בהשפעת‬
‫סלאנט‪ ,‬והרב מאיר אוירבך ואחרים‪,‬‬          ‫מעניינים ביותר על רב צעיר ונמרץ זה‪.‬‬
‫אשר מצאו עצמם פתאום בצל העשייה‬           ‫ביום א׳‪ 7 ,‬במרס ‪) 1858‬תרי״ח( עלה‬          ‫חילופי השלטון בארץ ‪ -‬רבו העולים‬
‫של איש רב פעלים זה‪ .‬לעומתם נמצאו‬         ‫הרב במרסיי על האניה‪ ,‬שהפליגה‬              ‫לירושלים עד־כי בשנת תקצ״ו )‪(1836‬‬
‫בין גדולי התורה בירושלים גם אנשי‬         ‫לאלכסנדריה בדרכה ליפו‪ .‬באותה אניה‬         ‫גדלה העדה האשכנזית במאד‪ .‬ואז‬
‫מעשה‪ ,‬אשר התייצבו לימינו של הרב‬          ‫הפליג גם בובה‪ ,‬ובמשך הנסיעה עורר‬          ‫החליטו ״ראשי העדה לבקש ממלך מצ­‬
‫שאול בנימין‪ .‬ביחוד בלט ביניהם הי­‬        ‫את תשומת לבו ״הרב שאול בנימין‬             ‫רים מחמד עלי פאשא‪ ,‬לתת להם רשות‬
‫שיש י‪.‬ל‪ .‬יעב״ץ ‪ -‬סבו של ההיסטוריון‬       ‫הכהן‪,‬״ אשר נוסע לירושלים לחיות‬            ‫לבנות חרבות נחלת אבות״‪ .‬אי״לכך‬
‫זאב יעבץ ‪ -‬שהיה מקבל כספים רבים‬          ‫ולמות בה‪ ,‬הוא אשתו ושתי ילדותיו‬           ‫ירד אברהם שלמה זלמן צורף מצרימה‪,‬‬
‫מבנו הגביר‪ ,‬והיה מחלק סכומי כסף‬
‫לתלמידי״חכמים שלמדו בבתי‪-‬מדרש‬                                             ‫הקטנות‪.‬‬  ‫ובעזרת קונסולי אוסטריה ורוסיה עלה‬
                                         ‫אחרי שהחליפו מספר שיחות ביניהם‪,‬‬           ‫בידו להשיג רשיון)שני( לבנות הנהר­‬
‫וגם בביתו‪ .‬במפעלו זה ראה כעין התח­‬       ‫הוא מוסיף‪ ,‬ש״אדם זה עניין אותי יותר‬
‫לה לישיבה שקרא לה ״עץ חיים״‪ .‬עתה‬         ‫מכל נוסעי האניה‪.‬״ ב‪ 16-‬במרס הגיעו‬                                              ‫סות‪.‬‬
‫נועדו יחדיו הרב שאול בנימין וי‪ .‬ל‪.‬‬       ‫לאלכסנדריה‪ ,‬שם ירד בובה‪ ,‬ואילו הרב‬        ‫בכוח תעודה זו התפשר עם הנושים‬
‫יעב״ץ וליבוש כהן ‪ -‬אביו של אפרים‬                                                   ‫והוציא מידם את החצר כולה‪ .‬בי״ט‬
‫כהן‪ ,‬מנהלי מוסדות ״עזרה״ לעתיד ‪-‬‬            ‫שאול בנימין ומשפחתו המשיכו ליפו‪.‬‬       ‫באלול אותה שנה‪ ,‬תקצ״ו‪ ,‬התחילו‬
‫והחליטו לבנות על גג בית‪-‬המדרש‬            ‫בהגיעו לירושלים נתקבל ר׳ שאול‬             ‫בפינוי האבנים וערמות העפר ובבנין‬
‫״מנחם‪-‬ציון״ בית קבוע לישיבה אשר‬          ‫בנימין הכהן בכבוד וביקר הן מפני‬
                                         ‫גדולתו בתורה והן מפני יחוס משפחתו‪,‬‬        ‫הנהרסות‪ .‬לראשונה הוקם בית‪-‬המדרש‬
                                                                                   ‫״מנחם ציון״ לתורה ולתפילה‪ ,‬ונקבע‬
                                                                                   ‫בו מקום גם לבית‪-‬ועד‪-‬לחכמים ולבית‪-‬‬
                                                                                   ‫דין‪-‬צדק‪ .‬בראש חודש שבט תקצ״ז‬
                                                                                   ‫הכניסו בו את ספרי‪-‬התורה וחנכוהו‬
                                                                                   ‫ברוב‪-‬עם‪ .‬ראשי העדה טרחו הרבה‬
   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12   13