Page 14 - etmol 97

‫כי האדמות אינן טובות וכי הדרכים‬ ‫מאת יוסי בן־ארצי‬ ‫בימי העליה הראשונה והשניה‪,‬‬
‫אינן מאפשרות גישה אל המושבות‪ .‬הם‬ ‫בשנים ‪ 1914-1882‬קמו בארץ שלושים‬
‫התלוננו שקשה להביא חומר בניין‬ ‫שכבר החלה להתבסס וליצור עורף‬ ‫מושבות‪ .‬לא נכללו בהן האחוזות‬
‫למקום ולשווק את התוצרת ‪ -‬חוץ‬ ‫בטוח יותר‪ ,‬תקל על אנשי ראשון‪-‬‬ ‫והחוות או מושבי פועלים כמו עין גנים‪,‬‬
‫מראשון‪-‬לציון‪ ,‬שבה היתה ההתפתחות‬ ‫שהיו למעשה למושבות‪ .‬ב״‪ 32‬שנים אלו‬
‫שונה במקצת‪ .‬הפקידים התחילו לרכוש‬ ‫לציון‪.‬‬ ‫ניתן למנות לפחות חמש תקופות‪ ,‬שאפשר‬
‫קרקעות בדי להרחיב את שטח המוש­‬ ‫משה דוד שו״ב‪ ,‬שקנה את אדמות‬ ‫לראותן כ״גלים״ בהקמת המושבות‬
‫בות וליצור בסיס כלכלי חזק יותר‪ ,‬אם‪-‬‬ ‫ראש״פינה‪ ,‬התמקם ליד צפת ואחת‬
‫כי הם חשבו שבעצם היתה טעות בשי­‬ ‫הסיבות לכך‪ ,‬כפי שכתב בספרו ״זכרו־‬ ‫בארץ‪.‬‬
‫קולים של המייסדים וצריך היה להקים‬ ‫נות לבית דוד״‪ ,‬היתה אדמת ההרים‬
‫שמצאה חן בעיניו‪ .‬משה דוד שו״ב‬ ‫הגל הראשון החל בשנת ‪.1882‬‬
‫את המושבות בדרך אחרת‪.‬‬ ‫סבר‪ ,‬שאנשי רומניה‪ ,‬שממנה בא‪,‬‬ ‫שלוש המושבות החלוצות היו ראשוך‬
‫רגילים לאוויר הרים צח‪ ,‬על כן החליט‬ ‫לציון‪ ,‬זכרון־יעקב וראש״פינה‪ ,‬כאשר‬
‫שבע מושבות הגל הראשון‬ ‫שהמקום יתאים לאנשי אגודתו‪ .‬ובאמת‬ ‫תושבי פתח״תקוה שנוסדה ב״‪,1878‬‬
‫המתיישבים שבאו מרומניה אמרו‪,‬‬ ‫עדיין לא חזרו לאדמותיהם‪ .‬את שלוש‬
‫ב‪ 1883-‬קמו מושבות חדשות ובכך‬ ‫שנוף הגליל הזכיר להם במקצת את נוף‬ ‫המושבות האלו‪ ,‬הקימו אגודות חובבי'‬
‫נסתיים ״הגל הראשון״ שכלל שבע‬ ‫ציון מרומניה שהתיישבו במושבות‬
‫מושבות‪ .‬בקבוצה זו נכלל ישובה מחדש‬ ‫מולדתם‪.‬‬ ‫הצפוניות‪ ,‬ו״ועד חלוצי יסוד־המעלה״‪,‬‬
‫של פתח‪-‬תקוה‪ .‬בגדרה‪ ,‬בעקרון‬ ‫למתיישבים בזכרון‪-‬יעקב לא היתה‬ ‫שהתארגן ביפו‪ .‬ועד זה הורכב מעולים‬
‫וביסוד‪-‬המעלה ניסו להפעיל שיקולים‬ ‫במעט אפשרות להשפיע על מה שקרה‪.‬‬ ‫שבאו מרוסיה ומארצות אחרות במזרח‬
‫על בסים הלקחים שנלמדו במושבות‬ ‫הוועד בגלאץ מינה נציג בבירות‪ ,‬וזה‬ ‫אירופה‪ .‬מושבות ־אלו ניסו להתקיים‬
‫לקח לו סוכן בחיפה‪ .‬הסוכן מצא סוחר‬
‫הקודמות‪.‬‬ ‫ערבי‪ ,‬בן למשפחה גדולה‪ ,‬שהיה גם‬ ‫בכוחות עצמן במשך תקופה ממושכת‪.‬‬
‫הביל״ויים התגלגלו למקומות רבים‪:‬‬ ‫סגן הקונסול הצרפתי‪ ,‬והוא מכר את‬ ‫שלוש המושבות הוו גרעין לאזורי‬
‫קצתם חיו ביפו‪ ,‬קצתם בירושלים‪,‬‬ ‫אדמותיה של זמרין משום שנקלע‬
‫אחדים במקוה‪-‬ישראל‪ ,‬אחרים בראשון‪-‬‬ ‫לקשיים כלכליים‪ .‬זו היתה ההצעה‬ ‫התיישבות של יהודים ‪ .‬ועד התחלת‬
‫לציון‪ ,‬קצתם ירדו מן הארץ וקצתם‬ ‫הראשונה שקיבל אותו שליח הוועד‬ ‫ההתיישבות בגליל״התחתון לא חרג‬
‫חיכו בקושטא ועדיין לא עלו‪ .‬בסופו של‬ ‫תחום ההתיישבות בהרבה מן האזורים‬
‫דבר‪ ,‬החליטו ״חובבי‪-‬ציון״ לרכוש‬ ‫והיא נראתה לו‪.‬‬ ‫סביב אותן שלוש מושבות‪ :‬ביהודה‪,‬‬
‫אדמה בשפלת יהודה‪ ,‬שנחשבה טובה‬ ‫מתברר כי שיקולי רכישת הקרקעות‬ ‫בשומרון ובגליל העליון המזרחי‪ ,‬או‬
‫מאחר שהיא תתאים לגידולי שדה ‪-‬‬ ‫היו בחלקם אישיים ובחלקם נבעו מזמי­‬
‫נות או בשל דוחק הזמן‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‬ ‫למעשה‪ ,‬עמק החולה‪.‬‬
‫הלא היא גדרה‪.‬‬ ‫שנעשו בדיקות לוודא אם הקרקע טובה‬ ‫שלב זה נעשה ללא תכנון גיאוגרפי‬
‫ואולם התעוררו קשיים שנבעו מחלו­‬ ‫או מתאימה‪ ,‬אם יש בה מים‪ ,‬אם יש‬
‫קת הקרקע ומהפרדה מן הכפר הערבי‬ ‫רשיון למכירתה וכדומה‪ ,‬בכל זאת נקנו‬ ‫מוקדם‪.‬‬
‫השכן‪ .‬קירבה זו הקשתה גם על השגת‬ ‫אדמות אלו‪ ,‬משום הלהט הגדול להת­‬ ‫ראשון־לציון נרכשה לאחר חיפושים‬
‫רשיון הבניה וכאשר החלו תושבי גדרה‬ ‫ממושכים מעזה ועד כפר־סבא של‬
‫לבנות בניה לא חוקית‪ ,‬הלשינו עליהם‬ ‫חיל בעשיה‪.‬‬ ‫ימינו‪ .‬בסופו של דבר ההחלטה לקנות‬
‫השכנים הערבים‪ ,‬והתורכים עצרו את‬ ‫ואמנם‪ ,‬לא עברה אלא שנה‪ ,‬והמוש­‬ ‫את הגוש הזה‪ ,‬שלימים התברר כי הוא‬
‫הבניה‪ .‬מתברר שגם כאשר ידעו מה‬ ‫בות נקלעו למשבר‪ .‬פקידות הברון‬ ‫דל למדי‪ ,‬וקצתו אדמות חול שבאותם‬
‫נכנסה בעובי הקורה ופרשה עליהן את‬ ‫ימים לא ידעו איך לעבדן ומה לעשות‬
‫חסותה‪ .‬בדיווחים שלהם כתבו הפקידים‬ ‫בהן‪ ,‬היתה תוצאה של דוחק השעה‪.‬‬
‫שיקול אחר היה ההנחה‪ ,‬שהקירבה‬
‫ליפו‪ ,‬מוקד השירותים והפעילות הכלכ­‬
‫לית‪ ,‬ומקום יישוב של קהילה יהודית‬

‫‪14‬‬