Page 15 - etmol 97

‫מאוחר יותר‪ ,‬אבל הדיונים על רכישתו‬ ‫רחובות ‪1912‬‬ ‫אינו כשורה‪ ,‬לא היתה ברירה בכמה מן‬
‫נעשו כבר בתקופה מוקדמת‪.‬‬ ‫המקרים‪ ,‬אלא לחזור על הטעויות‪.‬‬
‫השמונים של המאה הקודמת היה נסיון‬
‫תהליך זה התרחש בשנים‬ ‫של ״חובבי״ציון״ לרכוש באמצעות‬ ‫בפרשת עקרון‪ ,‬לימים מזכרת״בתיה‪,‬‬
‫‪ .1891-1888‬במקביל‪ ,‬הגו ״חובבי‪-‬‬ ‫הברון אדמות ולהקים יישוב בנקודה‬ ‫התייעצו אנשי הפקידות עם אנשי‬
‫ציון״ תוכניות של התיישבות ״בתשלו­‬ ‫הדרומית ביותר במפה ההתיישבותית ‪-‬‬ ‫״חובבי״ציון״ ועם מתיישבים בראשון*‬
‫מים״ ו״לשיעורין״‪ ,‬שביסודן הרעיון‬ ‫קסטינה‪ ,‬ואולם בשל חילוקי דעות עם‬ ‫לציון‪ ,‬ואמרו‪ :‬אנחנו נקים מושבה שונה‬
‫של דחיית שלב ההתיישבות עד שתוכ­‬ ‫פקידות הברון‪ ,‬לא התממשה התיישבות‬ ‫מן הראשונות‪ ,‬״מושבה לדוגמה״‪ :‬לא‬
‫שר הקרקע‪ ,‬יינטעו המטעים שיתנו פרי‬ ‫נעלה על הקרקע אלא אנשים מוכשרים‪,‬‬
‫‪ -‬ורק אז יעלו האנשים לארץ‪-‬ישראל‬ ‫זו‪.‬‬ ‫היודעים את עבודת האדמה‪ .‬נקנה‬
‫אדמה המתאימה לגידולי שדה‪ ,‬שיש בה‬
‫ויקבלו מן המוכן חלקת שדה וכרם‪.‬‬ ‫לקראת סוף התקופה‪ ,‬ב״‪ ,1888‬החלו‬ ‫מים די הצורך שהמושבה תתקיים‬
‫את המושג של ״התיישבות בהדרגה״‬ ‫להתגבש התוכניות החדשות של פקידי‬
‫פיתח מנשה מאירוביץ כבר בשנת ‪1885‬‬ ‫הברון‪ .‬הם הגיעו למסקנה שעל המוש­‬ ‫מההתחלה בכוחות עצמה‪.‬‬
‫על יסוד לקחים שהופקו מהקמתן של‬ ‫בות להתבסס על כרמים ושצריך קודם‬ ‫כאשר נקנו אדמות עקרון‪ ,‬התברר‬
‫מושבות ״הגל הראשון״‪ .‬הוא כתב על‬ ‫להכשיר את האנשים‪ .‬הפקידים הקימו‬ ‫שוב כי האדמות הפוריות היו מעטות‪,‬‬
‫כך לפינסקר בחוברת המפורסמת שלו‪,‬‬ ‫את ה׳׳ארבעייטער שוללע״ )בית הספר‬ ‫אולם בתחום החברתי״האנושי היתה‬
‫״עצה ותושיה״‪ .‬תחילה לא יושם‬ ‫לעובדים( בזכרון‪-‬יעקב‪ ,‬כדי לחנך דור‬ ‫הצלחה גדולה יותר‪ ,‬שכן להתיישבות‬
‫הרעיון אך‪-‬על‪-‬פי שויסוצקי תמך בו‪,‬‬ ‫חדש של איכרים‪ .‬ואולם המסקנה‬ ‫נבחרו איכרים‪ ,‬שהיו מנוסים בעבודת‬
‫אבל לבסוף קנה לו שביתה בין אגודות‬ ‫העיקרית שאליה הגיעו היתה‪ ,‬כי את‬ ‫אדמה עוד ברוסיה‪ .‬התברר שמהבחינה‬
‫״חובבי‪-‬ציון״ שונות‪ .‬קמו עשרות‬ ‫המושבות החדשות אין להקים כמוש­‬ ‫החקלאית המושבה הולכת בדרך המלך‪,‬‬
‫אגודות‪ ,‬שרבות מהן נקראו ״אגודות‬ ‫עד שפקידות הברון כפתה עליה את‬
‫האלף״‪ .‬הם סברו כי ככל שהאגודה‬ ‫כות יחידות‪ ,‬אלא בגושים‪.‬‬ ‫שינוי הבסיס הכלכלי ‪ -‬מגידולי שדה‬
‫תהא גדולה יותר‪ ,‬כך תהיה ההתיישבות‬ ‫האזור העיקרי שבו החלה פקידות‬ ‫למטעים‪ ,‬וזאת בעטיו של ויכוח על קיום‬
‫מוצלחת יותר ואפשר יהיה להתיישב‬ ‫הברון לפעול בהתאם למסקנות אלו היה‬
‫בזול‪ .‬כך הגיעו למחשבה של ״אגודות‬ ‫זכרון‪-‬יעקב‪ ,‬שם הוחל בהקמת ״מוש­‬ ‫מצוות שמיטה‪.‬‬
‫המאה״ ו׳׳אגודות האלף״‪ .‬ההצעה‬ ‫בות הבת״‪ ,‬כפי שנקראו באותם ימים‪.‬‬ ‫כאשר הסתיים ״הגל הראשון״‬
‫נראתה קוסמת‪ :‬בתמורה ל‪ 40-‬־‪ 50‬רובל‬ ‫ההנחה היתה‪ ,‬שהאנשים יוכשרו ב׳׳מר‪-‬‬ ‫בהתיישבות היו בארץ שבע מושבות‪,‬‬
‫בשנה‪ ,‬סכום מועט של כסף באותן‬ ‫כז״‪ ,‬במושבה הוותיקה‪ ,‬וסביבה יוקמו‬ ‫שקצתן רוכזו באזור יהודה‪ :‬ראשון־‬
‫שנים‪ ,‬יכול אדם לרכוש בתוך חמש‬ ‫כמה מושבות קטנות שיאוכלסו בבוג­‬ ‫לציון‪ ,‬עקרון וגדרה‪ ,‬ולמעשה גם פתח*‬
‫שנים בית עם כרם‪ ,‬ואפילו להרוויח על‬ ‫רים של ״המרכז״ או בבני איכרים‪ .‬כדי‬ ‫תקוה המתחדשת‪ ,‬שאמנם שוכנת‬
‫להימנע מהשקעות גדולות בתשתית‪,‬‬ ‫בדרום השרון‪ ,‬אבל כלולה באזור‬
‫הקרן רווח של כמה אחוזים‪.‬‬ ‫הוקמו המושבות החדשות במרחק‬ ‫ההשפעה של יפו; זכרון־יעקב ‪-‬‬
‫האגתות החדשות צצו בתחילת‬ ‫הליכה ממושבת האם‪ .‬את השירותים‬ ‫מושבה יחידה בשומרון; ראש־פינה‬
‫שנות התשעים‪ ,‬כפטריות אחר הגשם‪.‬‬ ‫הבסיסיים הם קיבלו במושבה‪-‬הבת‪,‬‬ ‫ויסוד״המעלה‪ ,‬ממש על שפת החולה‪,‬‬
‫המפורסמת ביותר היתה אגודת‬ ‫אולם שירותים שהיו קשורים בשיווק‪,‬‬
‫״דורשי‪-‬ציון״ ממינסק‪ ,‬שהקימה את‬ ‫בצריכה‪ ,‬ברפואה וכדומה‪ ,‬למעט בית‪-‬‬ ‫בשולי עמק החולה‪.‬‬
‫המושבה‪ ,‬שבעצם אף פעם לא נהיתה‬ ‫ספר יסודי‪ ,‬בית‪-‬כנסת ובית‪-‬מרחץ ‪-‬‬ ‫יש לציין עוד שלושה נסיונות‬
‫מושבה ‪ -‬עין‪-‬זיתים‪ .‬כמוה קמו עוד‬ ‫התיישבות באותם ימים‪ ,‬שאינם מוש­‬
‫אגודות רבות‪ .‬רובן ככולן ניסו לממש‬ ‫קיבלו במושבת האם‪.‬‬ ‫בות‪ .‬ראובן לרר מרוסיה החליף את‬
‫את הרעיונות שלהן בתקופת ״העליה‬ ‫האדמות שהיו לו ליד אודסה באדמות‬
‫השניה של העליה הראשונה״‪ ,‬היא‬ ‫כך קמו בת‪-‬שלמה ושפיה‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫ואדי״אל״חאנין‪ ,‬עלה לארץ והקים את‬
‫״עליית טיומקין״‪ ,‬שנחשבה לאחת‬ ‫צריך לראות גם בטנטורה‪ ,‬גבעת‪-‬עדה‬ ‫מה שהיה לימים הגרעין למושבה נס״‬
‫התקופות החשובות ביותר בהתיישבות‪.‬‬ ‫ובעתלית‪ ,‬שקמו אחר‪-‬כך‪ ,‬חלק מתוכ­‬ ‫ציונה‪ .‬משפחת פלמן קנתה וקיימה‬
‫באותו הזמן‪ ,‬לאחר גירוש היהודים‬ ‫נית זו‪ .‬גם הנסיונות לקנות את ביצות‬ ‫שנים ארוכות פרדס ליד סומיל‪ ,‬בלבה‬
‫קבארה ואחר‪-‬כך את זרקניה‪ ,‬את שוני‬ ‫של תל״אביב של היום; משפחת‬
‫ואת ברייקי‪ ,‬נעשו כבר לפני מלחמת‬ ‫לובובסקי תיכננה להקים מעין אחוזה‪,‬‬
‫העולם הראשונה‪ .‬האזור‪ ,‬בו נמצאות‬ ‫מלון וחווה חקלאית ליד גשר בנות־‬
‫היום פרדס‪-‬חנה‪-‬בנימינה‪ ,‬אמנם יושב‬ ‫יעקב‪ .‬מתברר שגם נסיונות התיישבות‬
‫אלו נעשו בשלושת ״האזורים״ שבהם‬

‫קמו המושבות הראשונות‪.‬‬

‫ואז באה תקופה של קפאון‪ ,‬וכל‬
‫הגורמים המיישבים תהו ‪ -‬מה עושים‬
‫עכשיו‪ .‬״חובבי״ציון״ ערכו את ועידת‬
‫קטוביץ׳‪ ,‬ושלחו את ויסוצקי לארץ‪-‬‬
‫ישראל כדי לבדוק מה נעשה כאן‪.‬‬
‫התגבשו רעיונות שונים‪ ,‬אבל למעשה‬
‫החלה תקופה ממושכת למדי‪ ,‬שבה‬
‫כמעט לא הוקמו מושבות חדשות‪ .‬היה‬
‫נסיון של אגודת ׳בית יהודה׳ מצפת‬
‫להתיישב במרכז רמת הגולן‪ ,‬אבל זה‬
‫היה נסיון חריג‪ .‬לקראת סוף שנות‬

‫‪15‬‬