Page 10 - etmol 97

‫מכירים אותו‪ .‬לאחר מות אביו אנו‬ ‫״החורבה״ כמרכז לאשכנזי ירושלים‬
‫מוצאים את יצחק פ״ח משגיח על מפע­‬ ‫צידד שלמה פ״ח בעמדתו של ישראל‬
‫לי חינוך ובריאות בירושלים‪ .‬בשנת‬ ‫משקלוב‪ ,‬ראש הכולל הפרושי בצפת‬
‫‪ 1855‬התמנה‪ ,‬יחד עם אליהו נבון‪ ,‬על‪-‬‬ ‫והתנגד באופן עקרוני להקצבת כספים‬
‫ידי משה מונטיפיורי להשגיח על בניין‬ ‫יקרים לבניין החורבה ותחת זאת‬
‫״משכנות שאננים״‪ ,‬שכונת המגורים‬ ‫העדיף להפנותם לקיום הנפשות‪ .‬אבל‬
‫היהודית הראשונה מחוץ לחומות‪ .‬על­‬ ‫משהצליחו אנשי ירושלים‪ ,‬בשנות‬
‫פי מסורת המשפחה חכר יצחק פ״ח את‬ ‫השלושים‪ ,‬להתגבר על כל המכשולים‬
‫החאן שהוקם בשנת ‪ 1869‬בשער הגיא‬ ‫הקשורים בהקמת מבנה לבית״מדרש‬
‫בשביל בנו שלמה‪ ,‬וזה ניהל אותו‬ ‫בחורבת רבי יהודה החסיד‪ ,‬לא הוסיף‬
‫במשך שנים רבות וחי בו עם אשתו‬ ‫שלמה פ״ח לתמוך בעמדת ישראל‬
‫לונה וילדיו והטיל את חיתתו על כל‬ ‫משקלוב‪ .‬ייתכן מאוד שנסיונותיו להלך‬
‫בין הקבוצות היריבות בתוך כולל‬
‫ערביי הסביבה‪.‬‬ ‫הפרושים הם שגרמו להרחקתו מקבוצת‬
‫החורבה‪ ,‬שעמה עשה דרך ארוכה מאז‬
‫לאחד מראשי החברה המיסיונרית‬
‫שנת תקע״ו‪.‬‬
‫בלונדון‪.‬‬ ‫על האב שלמה יש בידינו עדויות של‬
‫שלמה פ״ח ובנו יצחק עמדו בקשר‬ ‫המיסיונרים האנגלים שליחי ״החברה‬ ‫עם השנים הצטרף אליו בנו יצחק‪,‬‬
‫עם מיסיונר אחר‪ ,‬הרופא ד״ר דלתון‪.‬‬ ‫הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהו­‬ ‫שלאחר שהשלים את לימודיו בבית‬
‫בשנת ‪ 1824‬כותב ד״ר דלתון ביומנו כי‬ ‫דים״‪ ,‬ששלמה פ״ח לא נמנע מלקשור‬ ‫המדרש של הרב מנחם משקלוב עבר‬
‫הוא נעתר לבקשת יצחק פ״ח‪,‬לטפל‬ ‫לעבוד עם אביו בחריטה ובפיתוחי‬
‫ביהודי עני חולה אנוש‪ .‬ב‪ 1825-‬מספר‬ ‫אתם קשרים‪.‬‬ ‫חותם‪ ,‬וניסה להרחיב את מקורות‬
‫ד״ר דלתון ביומנו כי בעת שהותו בצפת‬ ‫המומר יוסף וולף מתאר ביומנו את‬ ‫הפרנסה של המשפחה ועסק גם בתיווך‬
‫בא אליו יצחק פ״ח לבקש את עזרתו‪:‬‬ ‫פגישתו הראשונה עמו בקהיר ב‪.192!-‬‬ ‫למכירת בתים וחצרות ועם זאת פעל‬
‫אביו שלמה פ״ח נפל מעל גבי פרידה‬ ‫הוא מדבר על רב ירושלמי צעיר‬ ‫כאביו בשליחות של היישוב האשכנזי‬
‫במרחק שעתיים מצידון‪ .‬ד״ר דלתון‬ ‫בירושלים‪ .‬יצחק‪ ,‬שהגיע לארץ והוא‬
‫סיפק ליצחק תרופות כדי שיוכל לטפל‬ ‫שמוצאו מוילנה‪ ,‬העוסק במלאכת‬ ‫בן שבע‪ ,‬קלט מילדותו את השפה הער­‬
‫באביו‪ .‬אבל נראה שהפציעה היתה‬ ‫החריטה במתכת‪ .‬כאשר ביקש וולף‬ ‫בית והתורכית ושלט היטב במנהגי‬
‫חמורה‪ ,‬שכן כעבור ארבעה ימים שב‬ ‫להיכנס עמו לוויכוח דתי‪ ,‬נמנע שלמה‬ ‫הארץ ובדרכי המשא־ומתן‪ .‬בשנת‬
‫אליו יצחק וביקשו לצאת לבירות לטפל‬ ‫פ״ח מכך מפני שלדבריו הוא רק ״למדן‬ ‫תקצ״ט‪ ,1839 ,‬הוא שימש מתורגמן של‬
‫האשכנזים וניהל בשמם משא״ומתן עם‬
‫באביו הפצוע‪.‬‬ ‫פשוט״‪.‬‬ ‫השלטונות‪ .‬בשנת תקצ״ה‪ ,1835 ,‬כתב‬
‫בשנת ‪ 1822‬התארח וולף אצל שלמה‬ ‫ר׳ ישראל משקלוב ליצחק ותוך שהוא‬
‫פ״ח בירושלים ואשתו של שלמה‪ ,‬בת‪-‬‬ ‫מציין בהערכה את ידיעותיו בערבית‪,‬‬
‫ביקש אותו לבוא לצפת כדי לשמש‬
‫שבע‪ ,‬סיפקה את ארוחותיו תמורת אין בידינו פרטים על פעילותו‬ ‫טוען‪-‬מתורגמן בעד האשכנזים בתביע­‬
‫תם לפיצויים לנפגעי מרד הפלחים‬
‫תשלום פעוט‪ .‬שלמה פ״ח ניסה לשדל הציבורית של שלמה פ״ח בשנותיו‬ ‫שאירע שנה לפני כן‪ .‬הוא כינה אותו‪:‬‬
‫״ידידי גבר בגוברין יודע לשון ולפני‬
‫את וולף כי ינהג כיהודי ‪ -‬ייטול את‪ .‬האחרונות‪ .‬במכתב משנת תקצ״ה‪,‬‬
‫מלכים ושרים יתייצב‪.‬״‬
‫ידיו לפני הארוחה ויברך אחריה‪ .‬אבל ‪ ,1835‬כותב ישראל משקלוב ליצחק‬ ‫בשנת תקצ״ט‪ ,1839 ,‬פנה יצחק פ״ח‬
‫למשה מונטיפיורי והציע לו לרכוש‬
‫וולף סירב‪ ,‬וכתב פתק לבני משפחת פ״ח ״ואביו זקן בזה״‪ ,‬כלומר אין הוא‬ ‫קרקעות באחד הכפרים ליד ירושלים‬
‫לשם עיסוק בחקלאות‪ .‬הוא העיד על‬
‫פ״ח להודיעם כי לא ינהג כיהודי וביקש מסוגל כבר למלא שליחויות הכרוכות‬ ‫עצמו כי הוא ״יודע בטיב לשון העובר‬
‫באלו המקומות״ וכי נכבדי הארץ‬
‫שישלחו את הארוחות אליו לחדרו‪ .‬במאמץ‪ .‬בשנת תקצ״ט מופיע שמו של‬

‫בביקור שעשה בירושלים בשנת ‪ 1828‬שלמה פ״ח במפקד מונטיפיורי וכן‬

‫מספר וולף כי פ״ח הזמינו להשתתף ברשימת מקבלי החלוקה מוילנה בשנת‬

‫עמו בתיקון חצות‪ .‬שלמה פ״ח אמר לו ת״ר‪ .‬נראה שבסוף תר״א‪ ,1841 ,‬לא‬

‫כי בואו של המשיח קרוב ואירועים היה כבר בין החיים‪ .‬באחת התעודות‬

‫היסטוריים שונים‪ ,‬הנרמזים גם בספר מחודש מנחם אב מאותה שנה מופיעה‬

‫תיקוני הזוהר‪ ,‬מוכיחים על קרבתו‪ ,‬רשימת עדים בקשר להסדר כלשהו ובין‬

‫וכוונתו היתה למלחמות בין הרוסים השאר נאמר שם‪ ,‬כי ביניהם נמצא גם‬

‫לתורכים שהתרחשו באותו הזמן‪ .‬וולף ״יצחק פ״ח בן המנוח מו״ה )מורנו‬

‫התרשם כי שלמה פ״ח הוא איש מהימן‪ ,‬הרב( שלמה פ״ח ז״ל״‪.‬‬

‫פתוח‪ ,‬ידידותי ואוהב אדם‪ .‬בראשית‬

‫הלילה שבו נפגשו הציע לו פ״ח ללגום בדמותו של שלמה פ״ח חברו תכונות‬

‫עמו קצת יי״ש‪ ,‬אך וולף סירב‪ .‬בהמ­ אופי עם מיומנויות וכשרונות אישיים‪.‬‬

‫שך‪ ,‬מסר וולף‪ ,‬קרא שלמה פ״ח את אבל מעל לכל חיברה וכיוונה את כל‬

‫חזון העצמות היבשות מספר יחזקאל אלה תודעה עמוקה של מילוי שליחות‬

‫ומתוך הזדהות עמוקה עם דברי החזון ושל ייעוד‪ .‬כאחד מעשרת האשכנזים‬

‫על קיבוץ הגלויות בכה שלמה פ״ח‪ .‬הראשונים בירושלים‪ ,‬לצד תלמידי‬

‫בבל ביקוריו של וולף בארץ סייע לו הגר״א המובהקים‪ ,‬ראה שלמה פ״ח את‬

‫הבן יצחק כמתורגמן וכמלווה‪ .‬בביקור עצמו חלוץ לפני המחנה לקידום יישוב‬

‫בשנת ‪ 1828‬העניק יצחק פ״ח לוולף הארץ ובניין ירושלים‪.‬‬

‫חותמת ועליה הפסוק ״שאלו שלום‬

‫לעיון נוסף ״בשליחות ירושלים״ ‪ -‬א‪.‬‬ ‫ירושלים״‪ .‬וולף הזמין אצלו עוד‬
‫מורגנשטרן‪ ,‬״ואלה שורשי״ ‪ -‬רבקה‬ ‫חותמת עברית ‪ -‬״עומדות היו רגלינו‬
‫בשעריך ירושלים״ ‪ -‬ואותה העניק‬
‫וינגרטן‪.‬‬

‫‪10‬‬