Page 17 - etmol 97

‫פנים ובות של שחקו‬
‫מאת שמעון פמקל‬

‫רפאל קלצ׳קיו‪ ,‬שבימים אלו מלאו ארבע שנים למותו‪ ,‬היה אחד‬
‫משחקני הארץ המיוחדים‪ .‬בנעוריו למד במקוה־ישראל והיה שם‬
‫אופה‪ .‬כבר אז נתגלה בו כשרון המשחק והוא השתתף בהצגות‬
‫הראשונות בארץ בשנות העשרים‪ ,‬אחר־כך הצטרף לתיאטרון‬
‫״הבימה״ ושיחק שם במשך שישים שנה בתפקידים קומיים וטרגיים‪,‬‬
‫והצטיין בהם‪ .‬אוהב ספורט היה‪ ,‬עד שנותיו האחרונות היה רץ‬
‫ושוחה בים כל יום‪ ,‬בחורף ובקיץ‪ ,‬עם זה היה מרבה לבלות‪,‬‬
‫איש־שעשועים נודע בתל־אביב ״הקטנה״‪ ,‬כותב פזמונים‪ ,‬מהם‬
‫המושרים עד היום‪ ,‬ואיש משובות מפתיע‪ ,‬כמו שמתברר מרשימתו‬

‫של חברו לבמה‪ ,‬שמעון פינקל‪ ,‬זקן השחקנים בארץ‪.‬‬

‫הקפה המלווה אותנו‪ ,‬צוחקים ונהגים‬ ‫הופעות שארך כשנה וחצי‪ .‬המשכורות אז‬ ‫קלצ״קין ופינקל במחזה ״איזון עדיך‬
‫ממעשי הליצנות שלו ומוחאים כף‪...‬‬ ‫בתיאטרון היו שוות לכל‪ ,‬שכן נהגנו כקבו­‬
‫צה שוויונית‪ .‬זה היה סכום שהספיק כדי‬ ‫הרבה דובר ונכתב וסופר על כשרונותיו‬
‫באותו מסע הופענו גם בלמברג שבפו­‬ ‫לחיות בו ‪ -‬אבל לא לשנינו‪ ,‬שכן קלצ׳קין‬ ‫של רפאל קלצ׳קין ~ הוא לא היה רק‬
‫לין‪ .‬לפגי ההצגה שוטטנו ברחובות העיר‪,‬‬ ‫תמך במשפחתו בארץ ואני תמכתי‬ ‫שחקן מעולה‪ ,‬בדרן‪ ,‬רקדן‪ ,‬פזמונאי‪ ,‬משו­‬
‫קלצ׳קין ואני‪ ,‬והוא היה לבוש אז באופו‬ ‫במשפחתי בחש לארץ וכדי לחסוך כסף‬ ‫רר ואפילו ספורטאי‪ ,‬הוא היה אנושי‬
‫כדי לשלוח לבני המשפחה‪ ,‬לא השתכנו‬ ‫בחיים כפי שהיה אנושי על הבמה ומיוחד‬
‫יוצא דופן‪ ,‬אף‪-‬כי לבוש כזה היה לעתים‬ ‫במלונות יחד עם שאר חברינו השחקנים‪,‬‬ ‫במינו‪ ,‬כאילו נהג לפי צו פנימי שהכריח‬
‫דבר רגיל אצלו •‪ -‬קס ק ט משונה ומטפחת‬ ‫אותו לשחק כל יום‪ ,‬כל שעה וכל רגע‬
‫אדומה סביב לצווארו ונראה ספק גגגסטר‬ ‫אלא היינו מחפשים לנו מלונות זולים‪.‬‬
‫היינו אז בנפולי כמה שבועות‪ .‬מול‬ ‫בחייו‪.‬‬
‫ספק גנב‪-‬כיס מתוך הצגה‪ .‬הגענו לפתח‬ ‫התיאטרון שבו התקיימו הצגות ״הבימה״‬ ‫באותם ימים רחוקים הרבינו לנסוע‬
‫התיאטרון והצגנו את עצמנו כשחקני‬ ‫היה בית‪-‬קפה קטן שבעליו היה זמר לשע­‬ ‫בארץ כדי להציג את הצגוחינו‪ .‬ואפילו‬
‫הלהקה וביקשנו להיכנס‪ .‬השוער נתן לי‬ ‫בר וכל גאוותו היתה שמכנסיו היו מלאים‬ ‫בשעת הנסיעות האלה היה קלצ׳קין מראה‬
‫טלאים על גבי טלאים והוא לא החליף‬ ‫אח יצר המשחק שלו‪ .‬לעתים היתה המכו­‬
‫להיכנס ולקלצ׳קין סירב ‪ -‬הוא לא נראה‬ ‫אותם‪ ,‬כדבריו‪ ,‬מיום חתונתו זה כעשרים‬ ‫נית ובה השחקנים מוכנה אוז ־ וקלצ׳קין‬
‫לו איש תיאטרון‪ .‬כשאמרתי לסדרן שגם‬ ‫שנה‪ .‬התיידדנו אתו וקראנו לו ״קפה לאט‪-‬‬ ‫איננו‪ .‬והרי כולנו ראינו אותו בתוך האוטו­‬
‫הוא שחקן‪ ,‬לא האמין והעיר בפולנית‪:‬‬ ‫עס״‪ ,‬באיטלקית ״לאטעס״ פירושו חלב‪,‬‬ ‫בוס‪ .‬התברר שהיה מטפס ברגע האחרון‬
‫״עם פרצוף שכזה‪ ,‬זה בלתי אפשרי!״‬ ‫קלצ׳קין באחד מתפקידיו‪ ,‬רישום של זאב‬ ‫ויוצא דרך החלון ‪ -‬הוא היה גמיש מאוד ‪-‬‬
‫עולה על גג האוטובוס‪ ,‬וכשכולנו היינו‬
‫התקשיתי מאוד לשכנע את השוער כי‬ ‫וביידיש ‪ -‬טלאים‪ .‬בעל בית‪-‬הקפה השכיר‬ ‫שואלים‪ :‬איפה קלצ׳קין‪ ,‬היה מופיע‬
‫אמנם שחקן הוא האיש‪.‬‬ ‫לגו חדר זול בדירתו בעליית הגג‪ .‬הלכנו‬ ‫פתאום בחלון האחר‪ .‬זהו יצר המשובה‬
‫ברגל לביתו ופתאום תקף את קלצ׳קין‬
‫הופענו אז גם בברלין‪ .‬אלה היו הימים‬ ‫יצר ההופעה והוא החל להחליף את‬ ‫שבו‪.‬‬
‫שלפני עליית הנאצים לשלטון ונוכחותם‬ ‫מזוודותיו זו בזו במהירות מעשה קוסם‬ ‫לנסיעותינו יצאנו גם בימים של אי‬
‫כבר בלטה מאוד‪ .‬לילה אחד‪ ,‬בשיטוטיגו‬ ‫ולהטוטן ־ והחל לשיר בקול רם זמר‬ ‫שקט‪ ,‬בימי מאורעות ויריות ‪ -‬ותקופות‬
‫ברחובות‪ ,‬פגשנו קבוצה נאצית של‬ ‫איטלקי ידוע‪ ,‬וכל הרחוב‪ ,‬כולל בעל בית‪-‬‬ ‫כאלו היו רבות ‪ -‬וקלצ׳קין היה מתהלך אז‬
‫באוטובוס ואקדח בידו והיה משחק אח‬
‫ה״היטלר יוגגד״ שהתפרעה ברחוב‪.‬‬ ‫תפקיד הממונה על הבטחון‪ .‬האיש הצוחק‬
‫כששמעו את צלילי העברית שלנו הם‬ ‫תמיד היה רציני מאוד והרשים אותנו‬
‫ניגשו אלינו ואחד מהם הפליט‪ :‬״פלסטינה‬ ‫מאוד‪ .‬ואילו אני עד היום אינני יודע אם‬
‫בנדה!״ כלומר ״כנופיה פלשתינאית״‪.‬‬ ‫היה זה אקדח אמיתי‪ ,‬או אבזר במה שלקח‬
‫קלצ״קין כאילו געשה לאדם אחר‪ ,‬התנפל‬ ‫אותו ממחסן התיאטרון‪ ,‬כדי לשחק את‬
‫עליהם בצעקות ואני שראיתי כי התגרה‬
‫הולכת ונעשית מסוכנת יותר ויותר‪,‬‬ ‫איש הבטחון הנוקשה‪.‬‬
‫ופעם אחרת‪ ,‬באחת הנסיעות שנסענו‬
‫הצלחתי בקושי למשוך אותו משם‪.‬‬ ‫כדי להציג בעמק יזרעאל‪ ,‬שוכנו בקומה‬
‫במסענו זה באגו גם לעיר וירצבורג‪.‬‬ ‫העליונה של בית‪-‬הספר לבנות של חנה‬
‫מייזל בנהלל‪ .‬ואז פרץ פתאום ויכוח בין‬
‫באותו הערב שהופענו‪ ,‬נאם באותה העיר‬ ‫קלצ״קין ובין מנצח התזמורת של ״הבי­‬
‫לא אחר מאשר היטלר עצמו‪ .‬על‪-‬יד‬ ‫מה״ פורדהויז בן ציסי‪ ,‬מוסיקאי מוכשר‬
‫התיאטרון נערכה הפגנה גדולה של נאצים‬ ‫מאוד ואדם תמהוני במקצת‪ .‬שלושתנו‬
‫שוכנו בחדר אחד ופתאום‪ ,‬אגב הוויכוח‪,‬‬
‫שנשאו שלטים נגד היהודים ונגד התיאט­‬ ‫עלה קלצ׳קין על אדן החלון הפתוח‬
‫רון‪ .‬הקהילה היהודית במקום התעקשה‬ ‫והכריז לפני פורדהויז ברצינות‪ ,‬כמו במחזה‬
‫רוסי דרמתי‪ :‬״במחאה על דבריך החלטתי‬
‫לקיים את ההצגה כרגיל‪ ,‬ובחום המחזה‬ ‫לאבד את עצמי לדעת!״ ועשה תנועה‬
‫ערכה לגו קבלת פגים במלון‪ ,‬כאילו דבר‬ ‫כאילו הוא עומד לקפוץ מעבר לחלון‪.‬‬
‫פורדהויז נבהל והתחיל להתחנן ברוב‬
‫לא קורה בחוץ‪ ,‬וקלצ״קין כתב אז בספר‬ ‫בהלה ברוסית‪ :‬״בשם אלוהים‪ ,‬אל תעשה‬
‫האורחים של הקהילה‪ :‬״בפגים ארוואציס‬ ‫זאת! תואיל בטובך‪ ...‬אני לא חשבתי שום‬

‫)מחיאות כפים( ובחוץ גאציס״‪.‬‬ ‫דבר רע‪ ,‬תסלח לי‪...‬״‬
‫וקלצ׳קין ברוחב לב הסכים בטובו‬
‫ולא רק בחוץ לארץ שמר קלצ׳קין על‬
‫הכבוד היהודי‪ .‬בשנות השלושים חזרנו‬ ‫לסלוח לו וירד מעל החלון‪...‬‬
‫ברכבת מקהיר‪ ,‬שם הופענו בהצגות‪.‬‬
‫שנינו התחלנו ביחד את דרכנו ב״הבי‪-‬‬
‫ברכבת נטפל אלינו אחד הנוסעים באנג­‬ ‫מה״ והיינו חברים בלב ובנפש‪ .‬בשנים‬
‫לית ובשעת ריב קרא לעומתנו את הקרי­‬ ‫‪ 929‬ו ־ ן‪ 93‬ו יצאנו מן הארץ למסע‬
‫אה האנטישמית האנגלית המפורסמת‪:‬‬

‫״בלאדי ג׳ח!״ קלצ׳קין שוב כאילו נעשה‬
‫לאדם אחר‪ :‬הוא התנפל על אוחו אנטיש­‬
‫מי וכמעט היה קורע אותו לגזרים‪ .‬בקושי‬

‫הצלחנו לעצור בו‪.‬‬

‫זה היה קלצ׳קין‪ :‬שחקן מופלא‪ ,‬אדם‬
‫מיוחד ואיש גאה‪.‬‬

‫‪7‬ו‬