Page 8 - etmol 30

‫סעודת יתרו‬

‫יהודי טוניס‬ ‫מאת מיכל שרח‬ ‫מדי שנה מציינים יהודי תוניסיה‪,‬‬
‫במאה ה־י״ט‬ ‫בארץ ובתפוצות‪ ,‬את השבוע בו קור­‬
‫שלא הגיעו לגיל מצוות‪ .‬בני הבית‬ ‫אים בתורה את פרשת ׳יתרו׳ ב­‬
‫זכר למגיפה‬ ‫ליוו את הבנים לבית‪-‬הכנסת‪ ,‬השליכו‬ ‫סעודה גדולה הקרויה ׳סעודת יתרו׳‬
‫עליהם ממתקים וסוכריות והזליפו‬ ‫או ׳חג יתרו׳‪ .‬אירוע זה מתקיים ביום‬
‫׳חג יתרו׳ הוא עתיק יומין ומושרש‬ ‫חמישי של השבוע שלפני פרשת‬
‫עמוק בקרב הקהילה היהודית התו‪-‬‬ ‫עליהם בשמים‪.‬‬ ‫׳יתרו׳‪ ,‬והוא מאופיין בסעודה גדו­‬
‫ניסית‪ .‬סברות רבות וגירסות שונות‬ ‫מאחר שזהו חגם של הילדים‪ ,‬נהגו‬ ‫לה‪ ,‬בהשמעת דברי תורה‪ ,‬בזמירות‬
‫מנסות להבהיר את מקור המנהג‪.‬‬ ‫לבשל ולהגיש את האוכל בכלים‬ ‫ובפיוטים‪ .‬למרות העובדה שלא קיים‬
‫סברה אחת גורסת כי המקור למנהג‬ ‫קטנים‪ .‬לכל משפחה היתה מערכת‬ ‫כל בסיס הלכתי ל׳סעודת יתרו׳‪ ,‬הק‪-‬‬
‫הוא מגיפת ילדים שפרצה בתוניסיה‬ ‫מיוחדת של כלי אוכל קטנים שכללה‪:‬‬ ‫פ ‪T‬ו יהודי תוניסיה מאוד לקיים מנהג‬
‫במאה ה‪ .19-‬המגיפה הפילה חללים‬ ‫סירים‪ ,‬צלחות‪ ,‬כוסות‪ ,‬סכו״ם וכו׳‬
‫רבים בעיקר בקרב הבנים‪ .‬בשבוע‬ ‫עשויים זכוכית או חימר‪ .‬מערכת זו‬ ‫זה‪.‬‬
‫שבו חלה פרשת יתרו פסקה המגיפה‬ ‫שימשה את המשתתפים בסעודה‪ .‬ה­‬ ‫ביום חמישי בבוקר שוחטים יונים‬
‫כליל‪ .‬לזכר המאורע הנהיגו לציין‬ ‫בנות נהגו לסייע בהכנות הארוחה‪,‬‬ ‫לבנות כמספר הבנים הזכרים ב­‬
‫זאת בסעודה גדולה הנערכת בשבוע‬ ‫משפחה‪ .‬בשר היונים משמש כמנה‬
‫שלפני פרשת יתרו‪ .‬היונים הנאכלות‬ ‫בבישול ובהגשה‪.‬‬ ‫העיקרית בסעודה‪ .‬בערב עורכים שול­‬
‫בסעודה מקורן אף הוא בגירסה זו‪.‬‬ ‫נהגו גם להדפיס לכבוד ׳חג יתרו׳‬ ‫חן יפה מואר באור של נרות קטנים‪,‬‬
‫כ ‪T‬וע‪ ,‬בשר יונה הוא רך וקל ל­‬ ‫גליון מיוחד שנקרא ׳נרקת יתרו׳‪,‬‬ ‫ומגישים את הארוחה‪ .‬האוכל מוכן‬
‫עיכול‪ ,‬ואף מייחסים לו סגולות מרפא‪.‬‬ ‫דוגמת ׳נרקת אלעסל׳ שהודפס לק­‬ ‫ומוגש בכלים קטנים‪ .‬בשעת הסעודה‬
‫בזמן המגיפה האכילו את הילדים ה­‬ ‫ראת ראש השנה‪ .‬הגליון שהופץ‬ ‫משמיעים הבנים במשפחה‪ ,‬בעיקר‬
‫חולים בבשר יונים‪ .‬לזכר אותו עניין‬ ‫בקרב הקהילה היהודית ^ ל ברכות‬ ‫הילדים הקטנים‪ ,‬דברי תורה‪ ,‬מפייטים‬
‫הנהיגו שחיטת יונים לכבוד הילדים‬ ‫שונות כמו ברכות הנהנין‪ ,‬ברכת ה­‬ ‫ומזמרים‪ ,‬ולקינוח מגישים ממתקים‬
‫מזון לנערים‪ ,‬קריאת‪-‬שמע לקטנים‬
‫הזכרים שבמשפחה‪.‬‬ ‫וכן את עשרת הדברות‪ .‬גליון זה היה‬ ‫ועוגות קטנות‪.‬‬
‫סברה אחרת אומרת כי מקורו של‬ ‫מיועד לילדים לקריאה בשעת ה­‬ ‫בתוניס נהגו לחגוג את ׳חג יתרו׳‬
‫המנהג הוא בפסוק של פרשת יתרו‪,‬‬ ‫ברוב הדר ופאר‪ .‬כשבוע לפני ה­‬
‫פרשת אותו שבוע ״ויבוא אהרון וכל‬ ‫סעודה‪.‬‬ ‫מאורע‪ ,‬היו השווקים מתמלאים ב­‬
‫בני ישראל לאכול לחם עם חותן‬ ‫בקהילת ג׳רבה נהג הרב המלמד‬ ‫סוחרים המציגים את מרכולתם‪ :‬כלי‪-‬‬
‫משה לפני האלוהים״ )שמות י״ח —‬ ‫לערוד סעודה עם תלמידיו ב׳כותאב׳‬ ‫בית קטנים‪ ,‬חפצים הלקוחים מחיי‬
‫‪ .(12‬לזכר אותה סעודה‪ ,‬נוהגים לע­‬ ‫)׳חדר׳(‪ .‬כל תלמ ‪ T‬הביא בראשית‬ ‫יום יום בצורה מוקטנת ובעיקר יונים‬
‫שות כמעשה אהרון ובני ישראל ו­‬ ‫השבוע ביצה לא מבושלת וסכום‬ ‫לבנות‪ .‬הסוחרים הערבים נהגו לנצל‬
‫כסף קטן‪ .‬והרב המלמד היה מכין את‬ ‫אירוע זה לטובתם‪ .‬הם היו קונים‬
‫לקיים סעודה דומה‪.‬‬ ‫הסעודה‪ .‬ביום חמישי אחר הצהריים‪,‬‬ ‫יונים מכל הסביבה‪ ,‬מרכזים אותן ב­‬
‫גירסה שלישית מסבירה‪ :‬כידוע‬ ‫היו מופיעים התלמידים בלבוש חגיגי‬
‫הילדים הקטנים בתוניסיה למדו ב‪-‬‬ ‫ובידם בקבוק יין קטן ומיני תרגימה‪.‬‬ ‫שוק ומעלים את מחיריהן‪.‬‬
‫׳כותאב׳‪ .‬בימות השבוע נהגו הילדים‬ ‫הסעודה לוותה בשירה ובהשמעת דברי‬
‫ללמוד את פרשת השבוע ולהתכונן‬ ‫תורה‪ .‬בסוף הסעודה היו יוצאים הרב‬ ‫ילדים עולים לתורה‬
‫לקראת קריאתה בשבת בבית הכנסת‪.‬‬ ‫ותלמידיו בריקוד‪ ,‬ולזה נהגו לקרוא‬
‫ביום חמישי של שבוע זה היו ילדי‬ ‫בבוקר יום חמישי היו הבנים ב­‬
‫ה׳כותאב׳ מגיעים לקריאת עשרת ה­‬ ‫׳חתימת יתרו׳‪.‬‬ ‫משפחה )בני תשע עד עשר( עולים‬
‫דיברות )שמות כ׳ ‪ .(2—14‬כדי לציין‬ ‫לתורה בבית הכנסת‪ ,‬וזאת למרות‬
‫אירוע חשוב זה היו חוגגים את ׳סעו­‬

‫דת יתרו׳‪.‬‬