Page 159 - GQ 12
P. 159
הזינג ךירכתב םינואג תובושת 157
אחרי רצף של שלוש תשובות ידועות מופיעה בסוף הקטע תחילתה של תשובה
נוספת ,שאינה מּוּכרת לנו.
ב .תוכן התשובות
תשובה ראשונה (צד א) – תשלום נדוניה :התשובה הראשונה ארוכה למדי והיא
משתרעת על כל שבעים ושש השורות ששרדו בצד א; היא חסרה בתחילתה
ובסופה .הגאון דן בתשלום הנדוניה ומברר כמה מוטל על הבעל ה ְמ ָג ֵרש לשלם
בחזרה מן הנכסים הרשומים בה .לפי דעתו ,אין הבעל משלם את הפחת מערכם
של נכסי הנדוניה שבלו במשך שנות הנישואין .הוא סומך את דעתו על דיוק
בלשון המשנה ביבמות ראש פרק ז' :ע[ב]די צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם
הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן' .משמע מכאן ,שרק במקרה של
אבדן מוחלט ,כגון מות העבד ,הבעל מחויב להחזיר את הערך המלא של הנכס
שבנדוניה .ואולם בפחיתת ערכו של הנכס בלבד ,דוגמת הזדקנות העבדים ,הוא
פטור (שורות .)18–12מכאן עולה ,שאין צורך לפרט את שומת ערכו של כל נכס
ונכס בכתובה בתחילת הנישואין .אמנם ,בתלמוד מופיע נוהג של רישום שומת
הנכסים ,כפי שכנראה נהג במקומו של השואל (שורות ,)53–47אך הדבר נעשה
לתפארת משפחת הכלה ,ולכן אינה שומה מדויקת (שם; שורות 8 .)40–37
הגאון מודע להתנגדותם של תלמידי חכמים לדעתו (שורות ,)27–19כפי
שאכן התנגדו לא רק תלמידיו בבבל אלא גם הרי"ף .ואולם ,הוא חוזר ומדגיש
שחיוב תשלום של כל ערך הנדוניה אינו ניתן לביצוע בידי בית הדין ,כיוון שלא
יהיה ניתן לשום את הירידה בערך הנדוניה (שורות )26–25 ,20ללא טרחה גדולה
(שורות ,)47–45 ,31 ,3במיוחד במקומות שבהם רישום הנדוניה בכתובה אינו
מפורט ,אלא 'שום הנדוניה כולו מקובץ כלל אחד מבלי פרט' (שורות 9.)30–29
ואפשר שכך היה מנהגו של השואל (שאלתו לא נשתמרה בקטע) ,שאותו הגאון
על פי משנה ,כתובות ו ,ב ,ואכן כך נהגו בפועל .ראהS.D. Goitein, A Mediterranean Society, 3–4, : 8
,Berkeley 1983; 3, p. 127המביא שישה מסמכים ,כולם ִמדורות הרי"ף והרמב"ם ,המעידים על ניפוח 9
של הערך הנקוב כפליים עד פי ארבעה ,לפי מנהג המקום .ראהM.A. Friedman, Jewish Marriage in :
Palestine, 2, Tel Aviv 1981, pp. 296-298
ברבות מן הכתובות שנמצאו בגניזה אנו מוצאים פירוט של מרכיבי הנדוניה .ואולם ,רק לעתים רחוקות
אנו מוצאים רישום נדוניה ללא שומה על כל פריט ופריט ורק ציון של הסכום הכולל .כך בכתובה מברקה
בצפון אפריקה משנת ,990שפרסם ש' אסף' ,ספר השטרות לרב האי בר שרירא גאון' ,מוסף תרביץ ,א
(תר"ץ) ,נספח ,עמ' .52
