Page 165 - GQ 12
P. 165

‫הזינג ךירכתב םינואג תובושת ‪163‬‬

     ‫‪4444‬היו כותבין שלשה ארבעה בגדים או שלשה ארבעה כלי נחשת או תשמיש ‪23‬‬
                                                                      ‫דמייא‪24‬‬

         ‫‪4545‬כאחד‪ 25‬וכ[ש]באה להשתלם היינו טורחין עכשו [‪]..‬ינו את הסופרים [‪.]...‬‬
     ‫‪4646‬לשומן בפני עצמן ואפילו בכסף אחד שמין אותו לבדו‪ .‬ואף אתם עשו כל זה‬

                                                                       ‫ק[‪]... ..‬‬
     ‫‪4747‬טורח גדול‪ .‬ואשר דרשתם היאך שמין אומרין [כ]מה היה זה שווה כשהיה‬

                                                                     ‫חדש [‪]...‬‬
     ‫‪4848‬מחיבין או[תו ב]דמים שכותבין בכתובה ואם [‪ ..‬ואין י]דוע כמה הכפילה מה‬

                                                                     ‫משפ[ט‪]..‬‬
     ‫‪4949‬כך ראינו כי הכפילה דינה [כ]מנהג המקום כי יש מקומות שרוצין להשתבח‬

                                                                      ‫בקריאת‬
     ‫‪5050‬הכתובה‪ 26‬ומנהג שלהן שכל דבר ששמין אותו בכסף כותבין בכתובה שנים‬

                                                                      ‫או כסף‬
     ‫‪5151‬ומחצה וכשבאין לגבות מקום שכופלין גובה [מחצ]ה ומקום שכותבין אחד‬

                                                                  ‫ומחצה גובה‬

       ‫‪ 	23‬הנוהג לחלק את הרשימות לחטיבות ביגוד‪ ,‬כלי נחושת וכלי תשמיש‪ ,‬כדוגמאות שהביא גויטיין (לעיל‪,‬‬
       ‫הערה ‪ ,)8‬ד‪ ,‬עמ' ‪ ;324–320‬פרידמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪( 229‬שורה ‪ .)32‬בכתובה שבספר השטרות לרה"ג‪:‬‬
       ‫'דהבא חשילא כן וכן‪ ,‬שקלים מחירו כן וכן‪ ,‬ומאני דנחשא ופרזלא כן וכן‪ ,‬ליטר מחיר כן וכן ומאני לבושא‬

                                     ‫שוי כן וכן ומאני דביסתרקא ומכאכי כן וכן ומאני דתשמישתא כן וכן'‪.‬‬
       ‫‪ 	24‬השווה ללשון שבנוסח שטר כתובה לר"י ברצלוני (י"י ריבלין‪ ,‬ספר השטרות להרב הנשיא רבנו יהודה‬
       ‫ב"ר ברזילי‪ ,‬בני ברק תשע"ד‪ ,‬עמ' ‪ ,)115‬ושם הוא מסכם את רישום הנדוניה‪' :‬בין בכסף בין בזהב ובגדים‬

                                                                           ‫ותכשיטין ושימושי ערסא'‪.‬‬
       ‫‪ 2	 5‬נראה שהגאון ממליץ שינהגו כמנהג בבל (לעיל‪ ,‬שורה ‪ ,)43‬המקבץ את כל מרכיבי החטיבות של הנכסים‬
       ‫לסכום אחד – סכום ביגוד‪ ,‬סכום כלי נחושת וסכום כלי תשמיש‪ .‬ראה לעיל‪ ,‬שורה ‪ .24‬וכן בכתובה‪,‬‬
       ‫מוצרי ‪ ,VII 76.1‬החתומה בידי יפת החזן בן דוד‪ ,‬שתעודותיו מתוארכות לדור שבין הגאונים לרי"ף‬
       ‫(‪ ,)1057–1014‬יש פירוט‪ :‬קודם כלי מטבח וכדומה ס' דינ[רים]‪ ,‬אחר כך תיבות ומכלים ל' דינ'‪ּ ,‬ווילונות‬

                                                     ‫ט"ו דינר‪ .‬בסוף מובא הסך הכולל של ערך הנדוניה‪.‬‬
       ‫‪ 	26‬המנהג להכפיל את ערך נכסי הנדוניה כדי לפאר את משפחת הכלה מבוסס על לשון התלמוד‪ ,‬כתובות‬
       ‫סז ע"א‪' :‬כיון דנפקי משבחין לה'‪ .‬ראה‪ :‬רש"י‪ ,‬סו ע"א‪ ,‬ד"ה 'וכנגד השום'‪ ,‬ובתוספות‪ ,‬שם‪ ,‬ד"ה 'פחות'‪.‬‬
       ‫למנהג של קריאה פומבית של נכסי הנדוניה‪ ,‬לשבח בית הכלה‪ ,‬ראה‪ :‬פרידמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)8‬עמ' ‪,296‬‬
       ‫והמקורות שהביא שם‪ ,‬הערה ‪ .20‬על מנהג זה ציין רס"ג בספר השטרות שלו‪ ,‬בן־ששון (לעיל‪ ,‬הערה ‪,)19‬‬

                                                      ‫עמ' ‪ ,221‬שורות ‪ ,5–4‬בשם מנהג 'אהל אלבלאדין'‪.‬‬
   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169   170