Page 308 - morocco
P. 308

‫ניצה בהרו 'ז‪298‬‬

                                                                                                          ‫מרוקו‬

‫שנחשבו לבעלות סגולות מאגיות המרעיפות ברכה על העונד אותן‪ .‬עיטור מצח‪ ,‬עדות‬
‫להשפעות תכשיטים מהרנסנס הספרדי מן המאות השש‪-‬עשרה והשבע‪-‬עשרה‪ ,‬הן בטכניקה‬
‫והן בצורת הענידה‪ ,‬הוא הטאבע‪ ,‬דיסקית משובצת אבני חן שנקשרה אל המצח באמצעות‬
‫סרט‪ .‬עיטורי ראש טיפוסיים לערים ולנאות המדבר היו כתרים רקומים ברקמות פנינים‬
‫צפופות‪ ,‬שאותן העדיפו היהודיות בעיר‪ ,‬מפני שהאמינו בסגולתן להיטיב עם העונדים‬

                                                                                    ‫אותן‪.‬‬
‫בין הענקים לצוואר בלט התאןרה‪ ,‬שאותה ענדו יהודיות ומוסלמיות גם יחד‪ .‬הייתה זו‬
‫שרשרת עם חרוזי פיליגרן ושלוש ורדות )רוזטות(‪ ,‬שעוטרו בעבודת אמאיל קלויזונה‬
‫)אמאיל תאי‪ ,‬שבו הושקעו צבעי האמאיל בחללים הנוצרים בין חוטי המתכת(‪ .‬בתיטואן‬
‫ובפאס נוצר טיפוס מיוחד של מדליון בעל צורה סגלגלה‪ ,‬שבמרכזה שובצה אבן חן גדולה‬
‫וסביבה פניני בארוק )סוג של פנינים( ואבנים טובות‪ .‬דגם שכיח בתכשיטים העירוניים‬
‫היה צורת ציץ הפרח של הרימון‪ ,‬המסמל בדרך כלל פוריות‪ .‬השימוש בצורה זו מרמז על‬

                                                                        ‫השפעה ספרדית‪.‬‬
‫מחרוזות פנינים ותכשיטי זהב נראו תדיר על נשים עירוניות‪ ,‬לרוב בצירוף תליון‪ ,‬קמיע‬
‫כ'מסה‪ .‬תכשיטי זהב נודעו אף באזור תאפילאלת‪ ,‬שריד לימי הזוהר של המקום‪ .‬הרכיב‬
‫האופייני לתכשיטי הזהב באזור זה היה הקלניק‪ ,‬דסקית מנוקבת שפניה מזכירות שמשות‬
‫קורנות‪ .‬דסקיות אלה פורקו והושחלו מחדש בתכשיטים אחרים ועל כן נדיר למצוא‬

                                                                              ‫אותן היום‪.‬‬
‫בתהאלה‪ ,‬מרכז חשוב של צורפים יהודיים‪ ,‬ובתיזנית‪ ,‬נוצרו תכשיטי אמאיל שנודעו‬
‫כמלאכת מחשבת יהודית טיפוסית‪ .‬בעמק הסוס ענדו היהודיות הכפריות מחרוזות‬
‫שהורכבו מחרוזים שונים‪ ,‬וביניהן לוחיות כסף שנלקחו מרבידים מוסלמיים והושחלו‬

                                                                                   ‫מחדש‪.‬‬
‫בין התכשיטים המרכזיים בעדיי האישה הכפרית היו סיכות הרכיסה‪ ,‬הפיבולות‪,‬‬
‫ששימשו להידוק האזאר‪ ,‬ועל כן נועד להן תפקיד חשוב במערכת הלבוש‪ .‬בין הצורות‬
‫הנפוצות של סיכות הרכיסה בלט המשולש‪ ,‬שעוצב גם כדימוי של עין‪ ,‬במיוחד בצירוף‬
‫עיגול או נקודה בתוכו ונחשב לסגולה נגד עין הרע‪ .‬המשולש היה צורה מבוקשת בכל‬
‫אזורי הדרום‪ ,‬שם נחשב לסמל המין הנשי‪ .‬לצד המשולש נפוצה גם צורת שושנת )דגם‬

                     ‫גיאומטרי בצורת פרח מופשט או כוכב(‪ ,‬בהשראת דגמים עתיקים‪.‬‬
‫האישה היהודייה המשיכה לענוד צמידים גם לאחר שתכשיטים מסורתיים אחרים‬
‫נעלמו‪ .‬הצמידים העירוניים היו בצורת חישוקים מקומרים או מעוטרים בדגמי שריגים‬
‫ופרחים‪ .‬הצמידים הכפריים הכבדים היו בצורת חישוק שעליו בליטות בצורות גיאומטריות‬
‫שונות‪ .‬נשים כפריות נהגו לענוד שפע של טבעות על ידיהן ואף קלעו טבעות בשער ראשן‬

                                                  ‫של נערות צעירות‪ ,‬לקישוט התסרוקת‪.‬‬

                                          ‫מוטיבים ברקמה‪ ,‬בקישוט ובתכשיטים היהודיים‬

‫אוצר הדגמים והצורות שאפיינו את המוטיבים העיטוריים ברקמות הבגדים ובתכשיטים‪,‬‬
‫שאב מן הסביבה המוסלמית והתרבויות הספרדית והיהודית‪ .‬הצורות השכיחות שאולות‬
‫מעולם הצומח‪ ,‬ובהן דגמים פרחיים וצמחיים המבוססים על שני מוטיבים בסיסים‪:‬‬
‫העלה המתפתל והוורדה‪ .‬סביבם מתלכדים ענפים‪ ,‬שריגים‪ ,‬תימורות ושאר סוגי צמחים‬
‫הידועים כ"ערבסק"‪ .‬התימורה ידועה כמוטיב טיפוסי בסגנון הספרדי המוסלמי‪ ,‬ואחת‬
‫העדויות להשראה סגנונית ספרדית‪ .‬לדגמים מעולם הצומח היתוסף הדגם הגיאומטרי‪.‬‬
‫אף דגם זה שאוב ממסורת העיטור המוסלמי‪ ,‬השוללת ייצוג דמויות פיגורטיביות ומושתתת‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313