Page 59 - morocco
P. 59
53
מרוקו
למרות החזות המנצחת של הנוכחות הצרפתית במרוקו ,רחשה מתחת לפני השטח
מרירות בקרב המקומיים שלא נטלו חלק בזינוק הכלכלי של הארץ .חמור מזה :הלכו
והתגבשו חלופות פוליטיות לנאמנות לשלטון הקולוניאלי ולהזדהות עמו .על רקע מצוקת
ההמונים בעיר ובכפר ,שגברה בשנות השלושים ,ועל רקע טריזים שניסו הצרפתים לתקוע
בין מרכיבי האוכלוסייה המקומית ,החל קומץ משכילים ומתמערבים מוסלמים להפיץ
את בשורת הלאומיות המרוקאית ,כלומר את הרעיון כי כל תושביה הוותיקים של מרוקו
מהווים אומה אחת שהצרפתים מנסים עתה לפוררה ,וכי יש להתנגד לשלטון הזר .בתפיסה
האידאולוגית של הלאומיות המרוקאית ,שהלכה והתגבשה אז ,נכללו גם היהודים באומה
המקומית ,וראשוני הלאומיים ביקשו לצרף לשורותיהם הדלילות גם תומכים יהודים.
חלופה לאומית אחרת ,שנגעה רק ליהודים ,הציונות ,ספגה אמנם מכות קשות בראשית
התקופה הצרפתית ,אך החלה לגלות סימני התאוששות בשלהי שנות השלושים ,הן על
רקע התגברות האנטשימיות האירופית ,שהדיה הגיעו גם למרוקו ,והן על רקע התגברות
המצוקה במלאחים העירוניים ,שעוררה מחשבות על עלייה .הפרו-צרפתיות של היהודים
הייתה אמנם ברורה ,אך לאו דווקא יציבה ובעלת שורשים עמוקים .תמורות בנסיבות
המקומיות יכלו לטלטל את יחסי היהודים עם השלטון הצרפתי.
תקופת מלחמת העולם השנייה
טלטלה עזה התרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה .לאחר כניעת הצרפתים לגרמנים
ב 22-ביוני ,1940שיתפה ממשלת וישי פעולה עם הנאצים ואימצה מדיניות אנטי-יהודית
משלה .החוקים האנטי-יהודיים של וישי הוחלו ,בתיקונים ובשינויים מסוימים ,גם במרוקו.
כבר בדצמבר 1940פוטרו כ 300-יהודים ממשרותיהם במשרדי הממשלה .מאוחר יותר,
באוגוסט ,1941נאסר על יהודים נתיני הסולטאן להתגורר מחוץ למלאחים ,הוגבל מספר
היהודים שהותר להם לעסוק במקצועות חופשיים ,ונאסר עליהם לעסוק בשורה של
מקצועות ,ובראשם העיסוק בנדל"ן ובהלוואות .כמו כן הופעל"נומרוס קלאוזוס" במוסדות
החינוך הצרפתיים ,והם הצטוו להתייצב למפקד שמשמעותו הייתה ידועה :הכנה להפקעות
רכוש .פליטים יהודים מאירופה שמצאו מקלט במרוקו רוכזו במחנות מיוחדים ,וחלקם
הועסק בעבודות כפייה.
הגבלות אלה השפיעו ישירות ובאורח קשה רק על חוגים מצומצמים של יהודים במרוקו:
אירופים ומתמערבים .לרוב הציבור היהודי לא הייתה ממילא נגישות למשרות בשירות
הפקידות והממשלה ,לבתי ספר אירופיים או למעגל המקצועות החופשיים .מעניין לציין
כי בתי הספר של כי"ח המשיכו ללמד בתקופת וישי ,ואפילו התמיכה הכספית לא נמנעה
מהם .אולם בהדרגה הבינו היהודים כי צרפת ,המעצמה שבטחו בה ,הפכה ממגינת היהודים
לרודפת ,בעלת בריתו של היטלר .למזלם של יהודי מרוקו הסתיימה התקופה שבה הייתה
ארצם תחת שלטון ישיר של ממשלת וישי מוקדם יחסית ,כאשר נחת הצבא האמריקאי
בחופי קזבלנקה בנובמבר ,1942ב"מבצע לפיד" .ואולם ,עצם בואם של האמריקאים לא
ציין מפנה מיידי באווירה האנטי-יהודית .אדרבה ,דווקא לאחר מכן היה גל של תקריות
אנטי-יהודיות ורדיפות מקומיות ,שמאחוריהן עמדו ככל הנראה פקידים צרפתים
אנטישמיים .יתרה מזאת ,ככל שנמשכה המלחמה מעבר לים הגיעו למרוקו ידיעות על
ההשמדה .התדמיות מן התקופה שלפני המלחמה ,שלפיהן הצטיירה אירופה כיבשת
הנאורה והמיטיבה וצרפת כגואלת היהודים ,התערערו .גם המצב הכלכלי במרוקו הידרדר
בתקופת המלחמה ,וכל מגזרי האוכלוסייה היהודית נפגעו .המלחמה ציינה אפוא נקודת
שבר ביחסי היהודים עם השלטון הקולוניאלי.