Page 62 - morocco
P. 62

‫ירון צור‪56‬‬

                                                                                              ‫מרוקו‬

‫מסיבה זו הוא נטה לרכך את גישת השלטונות כלפי הציונות‪ .‬למן ימיו של ליוטה לא‬
‫הותרה במרוקו פעילות ציונית עצמאית במרוקו‪ ,‬אלא במסגרת הפדרציה של יהודי צרפת‪,‬‬
‫והצרפתים השתדלו לרסן גם את העלייה הבלתי‪-‬חוקית שהחלה להיות מורגשת מ‪.1947-‬‬
‫באפריל ‪ ,1949‬על רקע לחצים גואים ליציאת יהודים ממרוקו‪ ,‬הגיע ז'ואן להסכם עם‬
‫נציגי הסוכנות היהודית להפסיק את ההגירה הבלתי‪-‬חוקית ולפתוח משרד של הסוכנות‬
‫היהודית בקזבלנקה שיפקח על העלייה‪ .‬הוסכם על מכסה חודשית מוגבלת של ‪700-600‬‬
‫עולים‪ .‬המספר הנמוך השביע את רצון הפקידות הצרפתית‪ ,‬שלא רצתה בעלייה גדולה‪,‬‬
‫הן כדי למנוע חיכוך עם המוסלמים והן כדי לשמור את המיעוט היהודי הנאמן במרוקו‪.‬‬
‫אלא שההסכם פרץ פתח לנוכחות ישראלית בזירה המרוקאית ולמעורבות שאת תוצאותיה‬

                                                          ‫לא יכול היה ז'ואן לשער‪.‬‬
‫הנוכחות הישראלית המוגברת השתלבה בתמורה כללית בתנאי הפעילות היהודית‬
‫הזרה‪ .‬לפני מלחמת העולם השנייה היה מעמדה של צרפת כמעצמה איתן‪ ,‬ובעולם היהודי‬
‫נחשבה מרוקו לנחלה בלעדית של יהודי צרפת ושל ארגונם כי"ח‪ .‬אחרי המלחמה עלתה‬
‫שוב שאלת מעמדה של מרוקו‪ ,‬ומעצמות העל החדשות‪ ,‬ארצות הברית וברית המועצות‪,‬‬
‫החלו להתערב בענייני צפון אפריקה‪ .‬גם בעולם היהודי עלו מחדש שאלות של מדיניות‬
‫יהודית בין‪-‬לאומית וסדרי עדיפויות‪ .‬הקהילה היהודית הגדולה במרוקו משכה את תשומת‬

                       ‫לבם של ארגונים יהודיים שעד אותה תקופה לא התעניינו בה‪.‬‬
‫אחרי ‪ 1948‬לא היתה עוד חברת כי"ח הארגון היהודי הזר היחיד שפעל בקרב יהדות‬
‫מרוקו‪ .‬היא נאלצה לחלוק את הזירה היהודית המקומית עם ארגונים יהודיים אמריקאיים‬
‫ואירופיים‪ ,‬שפעלו לפני המלחמה במרכזים היהודיים הדמוגרפיים הגדולים במזרח אירופה‪.‬‬
‫היו אלה ארגונים פילנתרופיים שעסקו בחינוך‪ ,‬בבריאות ובתעסוקה‪ ,‬כגון הג'וינט‬
‫האמריקאי‪ ,‬אורט ואוז"ה‪ ,‬וכן ארגונים פוליטיים כגון הקונגרס היהודי העולמי‪ ,‬הוועד‬
‫היהודי האמריקאי ועוד‪ .‬השלטונות‬
‫הצרפתיים התקשו למנוע התפתחות זו‬
‫מחמת שיקולים משפטיים ופוליטיים‬
‫ובשל העובדה שהקהילות היהודיות‬
‫נזקקו לסיוע‪ ,‬והפקידות לא יכולה הייתה‬
‫למונעו מהן‪ .‬פעולתם של ישראל‬
‫והארגונים היהודיים בתחומי מרוקו פגעה‬
‫בשליטת הפקידות בחיי האוכלוסייה‬

                   ‫היהודית המקומית‪.‬‬
‫גל העלייה ממרוקו שהתפתח אחרי‬
‫הקמת מדינת ישראל נרגע כבר בשלהי‬
‫‪ ,1949‬ובשל התגברות המתח בין‬
‫הצרפתים ללאומיים המרוקאים פחת‬
‫עניינם ‪ -‬הן של הצרפתים הן של‬
‫הסולטאן והלאומיים ‪ -‬בנושא היהודי‪.‬‬
‫הצרפתים השתדלו לשמור את הפעילות‬
‫הציונית "על אש קטנה" ולא נתקלו‬
‫בקשיים רבים בתחום זה‪ .‬הלאומיים חשו‬
‫בסכנה הגלומה במתיחות לאומית בינם‬
‫לבין היהודים‪ ,‬וביקשו שלא לעורר חיכוך‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67