Page 42 - תאטרון 35
P. 42
אך הגברת הורסוורת ,ראוי שיצטערו עליה יותר ,חייה הם ממש עיי אישה שמנה:
חורבות ,וספק אם תוכל אי פעם להתגבר על המצב .רק על בדידותה
בלבד ניתן לדבר ולדבר) .בנימת צער מוגזמת( הלא היא גלמודה כל כך. איש גבוה:
אישה שמנה:
)השארתי כפי שהיה(
את הרי ממש רואה בכך שליחות. איש גבוה:
)מתרגשת( מסכנה שכמותה) ,שכמותה?( מסכנה ואומללה ,ואיזו טובה אישה שמנה:
תצמח לה מכך .הצער שלנו אינו אלא פעוט
אכן ,פעוט מדי )משנה גישה( ) ,(..ואני חשבתי שאולי יכולנו לדבר... איש גבוה:
אישה שמנה:
)מרצינה( הו ,זה...
)מבטל אותה בנימה עולצת( אין סיבה שתרגישי לא בנוח... איש גבוה:
אישה שמנה:
כבר דיברנו...
זה הרי מעשה טבעי לחלוטין... איש גבוה:
זה גורם לי לתחושה חזירית אישה שמנה:
מין ההכרח שתנקטי מעט חופש עם עצמך ,הלא אם תרבי כל כך להצטער איש גבוה:
על הזולת ,את עוד תגמרי עם גרון יבש אישה שמנה:
אני לא אדם נהנתן ,אם תרצה איש גבוה:
לא ,לא ,את לא ,כמובן
אישה שמנה:
והגברת המסכנה יושבת בביתה ,אפילו ברגע זה... איש גבוה:
)מתוודה במבוכה( חשבתי על כך...ואני מבקש לשוחח איתך על קנקן תה
אישה שמנה:
)מסמיקה( על קנקן תה? איש גבוה:
הנה כמה זמן לא דיברנו על קנקן תה?
אישה שמנה:
עכשיו? איש גבוה:
למען הזמנים
זה לא קצת מאוחר ,בשביל זה? אישה שמנה:
)בביטול( בשביל תה? איש גבוה:
דווקא תה? אישה שמנה:
אני לא מוכן לקבל לא כתשובה!
)במבוכה( טוב ,אוכל להרשות לעצמי איזו שיחה קטנה ולא מזיקה .הצרות איש גבוה:
יחכו כמו שאומרים )מעלה צחוק( אבל שום דבר מעבר לזה
שום דבר .מילה שלי
40גליון 35
