Page 45 - תאטרון 35
P. 45
דבר המערכת איש גבוה:
אישה שמנה:
עצמו .אתה תבדוק אצל עצמך ואני אצל עצמי )הם ממשיכים לדבר כאשר
כל אחד מהם נע בחוסר שקט ,כמחפש אחר משהו שאבד ,האישה מחטטת בין איש גבוה:
אישה שמנה:
היתר בארנקה( זו ממש חוצפה.
)עולה על דבריה( חוצפה .הייתי אומר. איש גבוה:
ואיך נכנסה לכאן? וידאת שהדלת נעולה?
נעלתי אותה אחרי שנכנסת ,אני משוכנע אישה שמנה:
ומה בדבר החלונות ,הייתה יכולה להיכנס דרך אחד החלונות )היא ניגשת איש גבוה:
אל החלון( אישה שמנה:
החלונות גם הם נעולים ,אל תהיי חסרת הגיון .קר הערב .אם חלון היה איש גבוה:
פתוח ,היינו מרגישים. אישה שמנה:
ואני מרגישה שקר לי. איש גבוה:
לא צריך להיבהל ,אגש לבדוק )הוא קם אל החלון(
מילא מאוחר מדי .את הנעשה אין להשיב .לפחות מצאת משהו? אישה שמנה:
)בזמן שהוא בודק את החלון( איפה? אני צריך קצה חוט .אני זוכר שהסתכלת איש גבוה:
קדימה ואני הסתכלתי למעלה...
אישה שמנה:
ו... איש גבוה:
)תקיף( ו ...מה?
אתה זוכר על מה דיברנו? אישה שמנה:
על מה דיברנו?! איש גבוה:
כן ,דיברנו על משהו ,הרי לא ישבנו לנו סתם ככה והסתכלנו על הקירות
אני זוכר רק את זה )מדגיש את העובדה שאינו יכול לענות על הציפיות( שאת אישה שמנה:
הבטת לשם )מצביע קדימה( ואני ,הסתכלתי לשם )מצביע לכיוון אחר(.
שתיקה טיפוסית. איש גבוה:
ואת שמת לב לאיזה דבר? אישה שמנה:
כפי שאמרת בדיוק ,שאתה הבטת לשם )מצביעה לכיוון שהצביע הוא( במצח
מכווץ ,ואני הסתכלתי לשם )כנל( והנהנתי בראש ,אבל הדיבורים עצמם, איש גבוה:
נעלמו.
יכולת להיות יותר ערנית ,הרי ראית שאני שקוע בהרהורים...
)ממורמרת גם היא( אתה לא יכול לרמוז שדווקא אני איבדתי אותה .
אם באמת ברחה ,היא בטח לא ברחה לשם )מפנה פניו למקום אליו הביט(,
אחרת הייתי רואה לה את הזנב .לכן בוודאי ברחה לשם )מפנה פניו
גיליון 43 35
