Page 50 - תאטרון 35
P. 50
הוא עצמו! איש גבוה:
כן ,הוא .אך נדמה כי זו בכלל הייתה אותה הילדה הקטנה שישבה בפינה אישה שמנה:
וחצרצה במשרוקית הסוכרייה הענקית שלה
אכן ,זו הייתה ילדה! לאורך כל הדרך ,שצפצפה ,בסמוך לאגרטל הפרחים איש גבוה:
הענקי
הוא היה אגרטל כה גדול אישה שמנה:
)בערגה( כבד... איש גבוה:
רחב כל כך ,שפרחיו חסמו כמעט את כל המעבר אישה שמנה:
)מתמוגג( זה היה הוא! ואנו שטנו לנו לפוציגרף ...ושם ...ציפורים) ...בידיו איש גבוה:
הוא מפזר את העשן ,גם היא מפנה את העשן בידיה ,הם חוזרים על הגיית
צלילים כ'צרר'' ,צפפ'' ,טרר' ...עד שהעשן מתפוגג ,לאט הם מתפקחים מהחלום(
ודאי אתה יודע כי לא היינו שם בפוציגרף אישה שמנה:
אך דיברנו על פוציגרף איש גבוה:
גם לא דיברנו על פוציגרף ,לא הזכרנו אותה ואף לא במילה אחת אישה שמנה:
גם לא את שמה שלה עצמה? איש גבוה:
את שמה? לא הזכרנו מעולם אישה שמנה:
אז נכון טענתי כשאמרתי שהיו כל אלו בדיונות איש גבוה:
אמרת דמיונות אישה שמנה:
אכן דמיונות איש גבוה:
ואלו היו ללא ספק בדיונות אישה שמנה:
כן ,הבדיונות! איש גבוה:
מגדלים פורחים באוויר אישה שמנה:
פורחים .לפוציגרף... איש גבוה:
)הם שוקעים בהרהור ,היא מביעה תהייה ,הוא מנסה להזכר בערגה .שתיקה(
)בשלווה מוחלטת( אתה שתקת? אישה שמנה:
)בשלווה מוחלטת( לא ,ואת? איש גבוה:
אישה שמנה :לא.
)מתמשך( לא... איש גבוה:
)מתמשך( לא? אישה שמנה:
לא ...לא ...לא) ...מתחיל לרעוד בפחד(אני מרגיש אותה .היא פה. איש גבוה:
)היא סוקרת את החלל באימה( איפה? אישה שמנה:
48גליון 35
