Page 60 - תאטרון 35
P. 60
הראש .לשמור .לשמור את התחושה לרגע ,חסרת הוודאות ,אני חושבת, גבר:
אי שם ,מאחורי ,הוא מתפתל ,הוא מתרחש.
עלמה מושכת:
אני נהנה מזה .איך אפשר שלא? אם יש רגע מושלם הוא הרגע הזה ,לפני גבר:
שאתה פותח את הפה .כשהפרפר נלכד בפינה ואתה מחזיק את היד
עלמה מושכת:
באוויר.
אין קול .ולא רמז .ריק .ואני חושבת ,אולי הוא רק... גבר:
וגם פרפר ,צריך לארוב לו לשעה הנכונה .תזוזה אחת לא נכונה... עלמה מושכת:
שום תזוזה .שני מטר הכריעו אותו .מותר להגניב ספק? לא .אבל אולי...
לא .והנה ,הציפייה מתחילה להתדלדל כמו חוט כביסה. גבר:
ממש כמו חוט ארוך .עדיף לשחרר .לאט ...לאט ...ואז במכה אחת. עלמה מושכת:
וזה קרה כשכבר התכוונתי ללכת ש... גבר:
)בביטחון( היא לא הייתה הולכת... עלמה מושכת:
ואני כבר חשבתי ללכת ,והוא ,בהזדחלות הזו ,כמו איזה דון ז'ואן מסרט גבר:
איטלקי ,או צרפתי ,הוא מרים איזה פרח... עלמה מושכת:
יסמין
ומניח אותו לצידו. גבר:
חשבתי שכבר הגיע הזמן לפרוש את הרשת )הוא מביט בה(
עלמה מושכת:
ואני כבר עם התיק הזה ,על הכתף ,מתכוונת ללכת...
את לא היית הולכת! גבר:
ופשוט קפאתי שם .ברגע .לא יכולה לזוז .רק לראות את הוויסקי מסתובב עלמה מושכת:
בתוך הכוסות ,נע מצד אל צד באיטיות ,זה אחד הרגעים האלו ,שהמחשבה
גבר:
נהיית יותר כבדה ,רק כדי שתפלט בקושי ,ולא תתנדף בבת אחת עלמה מושכת:
נתתי לה לחשוב בהתחלה שזו הייתה טעות גמורה) .מתכופף ,כמרים דבר(
בעצם כאן ,מאחורי השולחן נפל משהו) ,צועק( מישהו איבד את הארנק?
והוא נעמד ,מסתובב לאחור ,מביט בי .מביט בי .אני מרגישה שהדם אוזל
מהאצבעות ,מהלחיים ,מניחה את הכוס על השולחן) .הוא נעמד מאחוריה,
מביט בה( הכוס נופלת על צידה ,לא נשברת...
לא נשברת...
)כעת היא הולכת מסביבו ,מותירה אותו לבדו ,הוא מוסיף להביט בדמותה
הדמיונית( וכולם מסתכלים מסביב ,כאילו מישהו לחץ בטעות על השלט
בגלל שהוא צריך משהו מהמטבח ,ככה על 'פאוז' .ואור כחול אחד מואר
58גליון 35
