Page 59 - תאטרון 35
P. 59
דבר המערכת
מישהי שאני אוהבת להעביר איתה את הערב זוהי ברכה .כעבור זמן ,אל תוך התה של
ברכה נופלת חתיכת ביסקוויט .ברכה לוקחת כפית ומוציאה את הביסקוויט עם
הכפית .אני מביטה בה בחביבות כדי לא לגרום לה תחושה לא נעימה .שתינו
מחייכות ,ואז פורצות בצחוק קצר בעקבות הביסקוויט .כשהיא נשענת מעט לאחור
על הכיסא ,היא לפתע מתמלאת חן .היא נעשית יפה יותר ממה שהייתה קודם.
לעיתים קורה שאיני יודעת מי היא ברכה ,או כמה יפה היא ברכה ,באמת ,על הכיסא.
)מתיישבת בכיסא הריק( אנו מחליפות מבט .לא מבט .חצי מבט .ורק פעם .כמעט...
)'ברכה' נעמדת על קצות אצבעותיה ככמהה לדבר שיתרחש .לאחר רגע מוותרת .היא נעמדת ומביטה על
הסצנה הבאה ,בעוד 'שתיים' ו'שלוש' סבים לאט סביב הכיסא וחוזרים לאט אל מקומם(.
קטע ביניים -זוג:
)גבר ואישה נכנסים אל הבמה ,הם מתיישבים בכיסאות הפונים לכיוונים מנוגדים ,אינם מבחינים זה בזו(
שנינו ישבנו קרובים ,היה מתח באוויר ,אבל אני הייתי יותר נינוח גבר:
לא התרגשתי כל כך בהתחלה ,אם לומר את האמת – בכל זאת ,שום סימן עלמה מושכת:
שחורג מהרגיל ,והבושם ,דומה לעוד כמה בשמים שכבר הרחתי
היא הייתה ...קצת מתוחה ...היא הייתה היסטרית .פיק ברכיים -אולי אני גבר:
מגזים? איך שזה התחיל ,חשבתי ,וכבר הכל ברור מראש .הפתיון מונח
בידיי.
היו הרבה אנשים במקום .דיברתי עם אילן מהמכון כושר ,כאילו שאכפת עלמה מושכת:
לי ...לא התרגשתי יותר מדי .אני זוכרת .מה נשמע?
רק היא הייתה שם .אני והיא .כל השאר התנדף .כל תנועת יד וכל מחוות גבר:
פנים היו ביני לבינה .האנשים חלפו מולנו כמו שחולף נוף מחלון רכבת.
עלמה מושכת :בזמן האחרון ממש התמכרתי לאופניים ,לא רואים?
שקט .העצים מרשרשים. גבר:
אילן) ...צוחקת( עלמה מושכת:
שום דבר... גבר:
הא) ...כנל( עלמה מושכת:
גבר :כלום.
ואני חושבת ,כמה זמן אפשר למתוח כך ללא מילים? מתישהו יהיה חייב עלמה מושכת:
להתקרב .אני לא מעזה להסתכל עליו ,לא מעזה אפילו להפנות את
גיליון 57 35
