Page 58 - תאטרון 35
P. 58
מודד -את שינויי האור
בוחן – את סימני הצל על חריצי הלוח
ממתין לחריקה הקטנה של המסמר
המתעוות בתוך בסיס העץ.
הוא יכול לחכות כך עד מחר –
אם יביאו לו משהו לשתות
וידאגו שלא יחסר לו גם איזה חטיף
לא) .צוחק( הוא אינו מעוניין
בכל השטויות האלו
יוכל לחכות כך לבדו .ראשוני,
חסר כל.
הסקרנות מחדדת לו את החושים
הוא הכרחי פה .גם אם אפשר להחליף אותו
בכל אחד אחר
אבל עכשיו זה הוא .רק הוא
מול האיש המנסה להרים את הכיסא –
יכולתו לשפוט את הנעשה היא מכרעת
מדגדג לו כבר בקצות האצבעות
שכן ,הוא יודע ,שאם יגיב
ולו רק בהינד עפעף קט
יבינו האיש ,גם הכיסא
מה עלה בגורלם.
)'אחד' מוציא ז'קט ממקום נסתר ,כאשר הוא חושף את הז'קט מגיבים השחקנים בדריכות ביחס לפריט החדש.
'אחד' מניח את הז'קט על הכיסא ומתבונן במתרחש .בעוד 'שלוש' ממשיך לעקוב אחר הכיסא' ,שתיים' מפנה את
מקומו מעט לאחור ,במקומו מגיעה שחקנית אחרת הנמשכת כמעשה קסם אל הכיסא והז'קט ,כאשר היא לובשת
אותו היא נעשית ל'ברכה'' .ברכה' מתיישבת על הכיסא הריק ומדברת כלעומת הקהל(
קטע ביניים -ברכה:
ברכה :אני וברכה יושבות מול המנורה ומקשקשות .ברכה אומרת לי משהו על האיפור .אני
אומרת לברכה משהו על השיער .הזמן עובר וברכה ואני משוחחות בנעימים .אם יש
56גליון 35
