Page 97 - תאטרון 35
P. 97
דבר המערכת
רקוויאם לדניאל
חלק א') .אחרי(
התאורה מאירה את החדר ,אך נותרת עמומה .הם יושבים בתוך החדר ,זה לצד זו ,על שני כיסאות
בודדים .עמוק מאחורה עומדת מחיצה .מאחוריה יסתתר המטבח .בתוך החדר ,על השולחן הנמוך הניצב
למולם ,מונח כד גדול וריק .הם לבושים בפיג'אמה .שעת ערב .הם מדברים תמיד לאט ,ומגיבים לאט זה
אל זו ,כבתוך זמן שאינו ממשי ,או איננו שייך.
)אור עמום מאיר את החדר .נשמע קול הקובייה המוטל אל תוך הכד ,הקול חוזר פעמים ספורות ,האור
עולה לאט ,נראה הגבר מטיל קובייה אל תוך כד ,הוא אוסף את הקובייה ,עוצר ,מביט באישה(
שחקי איתי. הוא:
היא :מה?
הטילי את הקוביה. הוא:
)הוא מעביר לידיה את הקובייה ,משליכה את הקובייה אל תוך הכד .היא מביטה פנימה .מאחר ואינה
יכולה לראות דבר ,היא פונה אליו(
מה יצא? היא:
)הוא מציץ אל תוך הכד(
שלוש. הוא:
יצא שלוש .סימן שזכיתי. היא:
זכית .עכשיו זכית .הטילי את הקוביה. הוא:
)הוא אוסף את הקובייה מהכד ,מעביר אותה לידיה ,היא מגלגלת שוב את הקובייה פנימה(
)חושך ,אור(
מה יצא? היא:
)שוב הוא מציץ אל הכד(
הוא :שש.
אני לא התכוונתי. היא:
זו לא את שהחלטת. הוא:
מגיע לי עוד סיבוב? היא:
מגיע לך .אם את רוצה. הוא:
גיליון 95 35
