Page 95 - תאטרון 35
P. 95
דבר המערכת
ליליאן .אני דורש שתביטי בי ,ותפסיקי עכשיו!
הנח לי .עכשיו נצית את הנרות אחד אחד... ליליאן:
את לא יכולה להתעלם ממני ליליאן ,לנצח... גבר:
בסוף תהיי מוכרחה לשמוע אותי
כשתחזרי אל המיטה ,אני אהיה לצידך
ולאן שלא תפני ...את תראי אותי
הסתלק .אתה בכלל לא קיים ליליאן:
)צוחק( את טועה .את טועה מאוד) .הוא מפזר את עלי הפרחים( זה לא קיים גבר:
תסתלק ליליאן:
כמה זמן עוד תוכלי להמשיך כך? ובשביל מה כל המאמץ? כל המשחקים גבר:
המטופשים האלו? בסוף תהיי חייבת להביט בי .זה כבר חזק ממך .הנה אני
כאן .לידך .הרגישי – בדיוק כמו ברגע שהלכתי.
לא .אין זכר .אתה אינך .תניח לי ליליאן:
הרגישי ליליאן .הביטי! גבר:
)פאוזה(
הפסק .לך מכאן. ליליאן:
סוף סוף את מוכנה להשליך אותי .זכרון שעבר זמנו .מוכנה ומזומנה גבר:
לשכוח .איך לא ניחשתי!
לא ,בבקשה!. ליליאן:
אז הביטי בי .למה את לא מביטה בי? גבר:
אני לא יכולה... ליליאן:
הביטי בי .אמרי לי ,איך אני נראה? גבר:
)היא מסובבת את ראשה אליו לאט ומבחינה בו( אתה ...אתה) ...מלטפת את ליליאן:
פניו( עזוב אותי במנוחה .עזוב אותי במנוחה ותפסיק לרדוף אותי.
אז אמרי לי את זה ,אני רוצה שתגידי לי... גבר:
)בשארית כוחותיה( אני שכחתי! שכחתי! שכחתי! )באחת הוא מרפה ממנה( ליליאן:
זהו .הנה .זה מה שבקשת .עכשיו לך מפה .הסתלק מפה .אני לא רוצה
לראות עוד ...לא רוצה לשמוע!
)הגבר כנוע כעת ,הוא לאט לאט נסוג לאחור ...עד שנעלם שוב אל תוך החשיכה(
)הזקנה נשארת משוטטת כסהרורית בתוך החדר ,היא מותשת מהמאבק ,אז נעצרת ,מנסה להקשיב(
ששש ...הקשב... סוניה:
גיליון 93 35