Page 91 - תאטרון 35
P. 91
דבר המערכת סוניה:
)בשמחה מופגנת ובחולמנות ,מורה על מרקם העוגה( תראה ,הנה ,המרקם ילד:
האדמדם ,ובו אפשר לראות צורות רבות... גבר:
אימא .נמאס לי! הוא צועק סוניה:
ילד:
ליליאן! )הזקנה מסלקת את הזקן ממולה ,שקועה לחלוטין בחזיון( גבר:
הנה דולפין שוחה במי בריכה סוניה:
אימא! הפסיקי ילד:
ליליאן! )כנל( סוניה:
ופה ליצן עם כובע של טבח
גבר:
הוא צועק .לא רוצה) .מפוחד( אימא... ליליאן:
שיצעק .שום דבר לא יפריע לנו היום .נכון?
)בשלווה ,לבנה( הייה סבלן ,ואל תפחד ,רק עוד מעט ,וכבר היא מוכנה. גבר:
)מדריכה אותו לשים את העוגה בתנור( ועכשיו אל התנור החם .הזהר לא ליליאן:
להיכוות ילד יקר ,כשאתה מכניס את העוגה פנימה .ואל תשכח להיזהר
כשאתה מוציא אותה החוצה )עולה תמונה בה הילד מכניס את העוגה אל גבר:
ליליאן:
התנור ,האם מלאה חדווה ,כמו מכושפת(
ליליאן ,הפסיקי עם זה עכשיו ,אני איאלץ להשתמש בכוח! גבר:
)היא מתעוררת מחלומה ,נבהלת ,ברגע שמתעוררת מתעמעם החלל בו נמצאים ליליאן:
סוניה והילד .שוב מתייצבת מול השופט .שקועה במשחק התפקידים( כבודו,
הקשב לדיבורים האלו היוצאים מפיו .הברנש הזה ,הסתלק לו כבר לפני גבר:
שנים...
אני לא משתף פעולה עם זה ,את מבינה .זה לא משעשע אותי
הוא הסתלק למחוזות רחוקים .רחוקים כל כך .ועכשיו הוא חוזר ובא
לדרוש ממני את אותו האוצר...
את מדברת שטויות!
אותו האוצר הקטן) .מתעורר בה סדק( ומה כבר יכולתי לעשות ,כבודו.
הייתי מוכרחה להתגבר...
על מה את מדברת!
אתה מבין .הייתי חייבת .לא הייתה לי ברירה אחרת...
הפסיקי עם זה.
גיליון 89 35
