Page 93 - תאטרון 35
P. 93
דבר המערכת
)סערת רוחה גוברת( כך ,לבדי ,אני מקווה שאתה מבין ליליאן:
ליליאן! גבר:
ועכשיו הוא מופיע כמו משום מקום ,מבקש לנפץ הכול בהינף יד .לגרום ליליאן:
לי לוותר פשוט כך על כל זה .על כל זה .לא אתן...
על כל מה? גבר:
)היא מחרישה(
על כל מה?
)הליכתה נעשית תכליתית יותר( לא .הזיות .אני דורשת לסלק מפה את ליליאן:
ההזיות האלו .ולהשאיר אותי לבד .להשאיר אותנו לבד .כך...
ההזיות האלו? למי את קוראת ההזיות האלו? עם מי את מדברת? ואת גבר:
רוצה שישאירו אותך עם) ...מביט סביב כמתפלא(
)מתייפחת( ולאפשר לנו לחיות בשלווה .כמו שקיוויתי .סוף סוף ליליאן:
)מנער אותה( את מדמיינת! אני לוקח אותך לביהח גבר:
לא .אתה לא תכריח אותי לשום דבר! אתה תסתלק מפה! ליליאן:
מחר בבוקר .את יצאת מדעתך! את יצאת מדעתך ,זקנה שכמוך! גבר:
)היא מתחילה להתבלבל( לא! הכל בסדר איתי .הכול .ילד שלי .כן. ליליאן:
תוציאי אותו מהראש שלך גבר:
לא .אף אחד לא יוכל להיכנס עכשיו ,לראש שלי .הראש שלי .שלי .שלי. ליליאן:
צא החוצה
סליחה? גבר:
החוצה! ליליאן:
את תוציאי אותו מהראש שלך! ואת כל השאר .את ,את זקנה מטופשת גבר:
אדוני השופט ,אני מבקשת שישאירו אותי לבד ,אני מבקשת שיסתלק ליליאן:
על גופתי! גבר:
גופתך! )צוחקת( גופתך ליליאן:
גופתי... גבר:
)היא מתחילה להסתובב בחדר כמרחפת .הוא מנסה לעמוד בדרכה אבל היא מתעלמת ממנו(
צריך לקשט את העוגה ,יקירי הקטן ליליאן:
קשקושים! גבר:
מחמדי היקר ,הקטן ליליאן:
גיליון 91 35
