Page 68 - <4D6963726F736F667420576F7264202D20ECE0E7F820FAE9F7E5F0E920F7E9F0E420313220E1E0E5E2E5F1E82032303139>

‫המחזה לא מהצד המטאפיסי אלא מהצד של עולם המחנות‪ ,‬אזי ניתן לעקוב אחרי‬
‫המהלך הפנימי של פרנקל‪ ,‬שבעבורו משורטט העולם השמימי כמסך הקרנה‪.‬‬

‫כאסיר במחנה או כמשוחרר שעודנו שוהה בתודעת המחנה בשלב הפוסט־‬
‫טראומה שפרנקל מפרק בין היתר דרך כתיבת המחזה‪ ,‬הוא מצליח לשמור לעצמו‬
‫בו־זמנית חרות באמצעות הדמיון הדרמטי‪ ,‬וכן להעניק למציאות האכזרית‬
‫ולזיכרונות המטרידים המאיימים על רצונו לשרוד פרשנות חיובית‪ ,‬המעודדת‬
‫ומחזקת את הרצון לשרוד‪ .‬במובן זה דמות המלאך היא המורכבת ביותר ולכן גם‬
‫המעניינת ביותר במחזה‪ ,‬בין היתר כי היא היחידה היכולה לחצות את הגבול בין‬
‫העולמות לשני הכיוונים‪ .‬באמצעותה מתנהל משא ומתן ביניהם‪ ,‬בין הצרכים‬
‫הפרגמטיים של ההישרדות לבין האידיאלים השומרים על צלם אנוש‪ .‬מצד אחד‪,‬‬
‫המלאך מבטא את געגועיו של פרנקל לבני משפחתו הנרצחים‪ ,‬שבלעדיהם‬
‫הרגיש שאין עוד טעם לחיות‪ .‬מצד שני‪ ,‬המלאך מסמל את סירובו של פרנקל‬
‫לקבל את רעיון הרוע המוחלט‪ .‬בהקשר לתפיסתו ההומניסטית‪ ,‬דמות המלאך‬
‫משקפת את מאמצי פרנקל לא לוותר על האמונה באנושיות בני האדם‪ ,‬אפילו‬

‫לא ב״תמונה מהשאול״‪ 14‬שהוא מציג‪:‬‬

‫פאול‪ :‬איש מאתנו אינו מלאך‪.‬‬

‫אבל עלינו לבחור שוב ושוב‪ ,‬כל פעם מחדש‪ ,‬בכל רגע ורגע‪.‬‬ ‫פרנץ‪:‬‬
‫כי איש מאתנו גם אינו שטן מלכתחילה‪ ,‬אפילו לא אנשי‬

‫האס‪.‬אס‪ ,.‬תאמין לי‪.‬‬

‫פאול‪ :‬עכשיו השתגעת לגמרי‪ .‬אותו כלב‪ ,‬שאחיך רובץ על מצפונו‪,‬‬
‫גם הוא לא אמור להיות שטן?‬

‫פרנץ‪ :‬נכון‪ ,‬אולי לא‪.‬‬

‫בדיון סביב שאלות אתיות מתחיל גם המחזה עצמו‪ ,‬בממד המטאפיסי של שלושת‬
‫ההוגים החשובים — סוקרטס‪ ,‬שפינוזה‪ ,‬וקאנט‪ .‬מול המציאות של מחנות המוות‬
‫הם דנים על אובדן האמונה באנושיות האדם‪ ,‬ואפילו על אובדן האמונה עצמה‪,‬‬
‫על אובדן צלם האנוש ותרבויות שלמות‪ .‬על מנת לגשת לבעיה זו של שבר‬
‫הציוויליזציה המתחיל להתברר אחרי האסון של מלחמת העולם השנייה והפתרון‬
‫הסופי הגרמני‪ ,‬המבוסס על אידיאולוגיה של עם נבחר — אותו שבר ציוויליזציה‬

‫‪  68‬ת י א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪ 46‬‬