Page 69 - <4D6963726F736F667420576F7264202D20ECE0E7F820FAE9F7E5F0E920F7E9F0E420313220E1E0E5E2E5F1E82032303139>
P. 69
חזרה לקראת הצגת הבכורה של סינכרוניזציה בבירקנוולד בתיאטרון הארצי
טירול ,אינסברוק ,אוסטריה )במאי :פרנץ קיינרת(1983 ,
אשר הוביל לאובדנה של מחשבה חופשית ,של דמוקרטיה ,ושל קדושת החיים
— מחליטים הפילוסופים להעלות הצגה שתחזק את האמונה באנושיות האנושות,
וזאת באמצעות האמנות .על פי שלושת הפילוסופים ,ההצגה היא פרוטוקול של
שיחתם על אודות המציאות במחנה .תפקידם דומה לתפקיד המקהלה בתיאטרון
היווני :הם מעירים על ההתרחשויות במחנה ,מגיבים עליהן ומבקרים אותן .מרחק
ההתבוננות מותיר תווך המאפשר הומור ,כלי שפרנקל משתמש בו במודע כדי
להימנע מפאתוס 15.בעיניו נשמרת הרצינות של ה׳טרנספורמציה׳ של המלאך ,על
אף ההומור ,שאפילו מחזק אותה .חריפות האירוניה העצמית של הפילוסופים,
המגויסים אך ורק לחקר אמת המציאות ומציאות האמת המאוימת )לא רק( בימיו
של פרנקל ,מתבטאת גם כלפי דמות המלאך השחור .כשהוא חוזר לעולם
המטאפיסי ממעשי הרצח כאיש אס.אס .במחנה ,הוא מתלונן ומציג את עצמו
כקורבן :״זה עתה סיימתי .לא יאומן! )בוכה( דווקא לי זה צריך היה לקרות!״
ושפינוזה :משיב לו באירוניה :״)בתמימות( לאן נעלם קצין האס.אס?.״ לקראת
סוף המחזה נפגש המלאך עם קורבנו בעולם המתים ,בתיווך הפילוסופים ואמו
של קרל:
אתה מכיר את האדם הזה? קאנט:
לא יודע מאיפה. קרל:
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 69 
