Page 88 - תאטרון 40

‫מוטי לרנר‬

‫מימוש התכלית‬

‫פרק שלישי מתוך הספר תכלית המחזאי שיצא באחרונה בהוצאת מופת‪ ,‬ובו‬
‫מציע הכותב להחליף את "ההגדרה העמומה של מושג הקתרזיס המופיעה‬
‫בפואטיקה בהגדרה של שני מושגים בעלי זיקה הדוקה ביניהם‪ :‬הקתרזיס של‬
‫הפרוטגוניסט ‪ -‬תהליך של זיכוך נפשי ורוחני שעובר הפרוטגוניסט במהלך‬
‫פעולותיו בעלילת הטרגדיה‪ .‬הקתרזיס של הצופה ‪ -‬תהליך של זיכוך נפשי‬

‫ורוחני שעובר הצופה במהלך הצפייה בטרגדיה"‬

‫בשני הפרקים הקודמים של ספרי תיארתי בתמציתיות את עמדתו של אריסטו ביחס לתכלית הטרגדיה‪,‬‬
‫ואת תכלית כתיבתם של עשרה מחזאים שפעלו במאה הקודמת ‪ -‬הנריק איבסן‪ ,‬ג'ורג' ברנרד שו‪ ,‬יוג'ין‬
‫א'וניל‪ ,‬פדריקו גרסיה לורקה‪ ,‬ברטולט ברכט‪ ,‬ז'אן פול סארטר‪ ,‬פיטר וייס‪ ,‬ג'ון אוסבורן‪ ,‬הרולד פינטר‬
‫והאוורד בארקר ‪ -‬כפי שהם תיארו אותה בכתביהם‪ .‬בהמשך תיארתי בפרוטרוט את תכלית כתיבתו של‬
‫ארתור מילר – שבו עוסק עיקרו של ספר זה ‪ -‬כפי שהוא עצמו העיד עליה‪ .‬הדיון בפרקים הקודמים‬
‫בקיומה של תכלית בכתיבת מחזה לא נועד לקבוע עובדות מכלילות לגבי תהליכי הכתיבה של כל מחזאי‬
‫בכל זמן ומקום‪ ,‬אלא לתאר התרשמות אישית שעלולה אולי להיות שגויה ביחס למחזאים רבים‪ ,‬אך‬
‫ייתכן שהיא נכונה לגבי מספר ניכר של מחזאים מרכזיים בתיאטרון המערבי המודרני‪ .‬הדיון שלהלן‬
‫רלוונטי אפוא רק לגבי אותם מחזאים החותרים ליצירת שינוי אצל צופיהם באמצעות מחזותיהם‪ ,‬והוא‬

‫עוסק באופן שבו הם מימשו את תכליתם זו‪.‬‬

‫בחירת הז'אנר‬

‫מהו הז'אנר שמחזאים בעלי תכלית מעדיפים? עשרת המחזאים אשר תכליותיהם הוצגו בפרק א ‪ -‬הנריק‬
‫איבסן‪ ,‬ג'ורג' ברנרד שו‪ ,‬יוג'ין א'וניל‪ ,‬פדריקו גרסיה לורקה‪ ,‬ברטולט ברכט‪ ,‬ז'אן פול סארטר‪ ,‬פיטר‬
‫וייס‪ ,‬ג'ון אוסבורן‪ ,‬הרולד פינטר והאוורד בארקר ‪ -‬העדיפו בדרך כלל לכתוב מחזות דרמטיים‪1,‬‬
‫שהמבנה העלילתי בהם דומה למבנה עלילת הטרגדיה‪ ,‬דהיינו "העלילה פשוטה‪ ,‬והמעבר בה לא יהיה‬
‫מכישלון להצלחה‪ ,‬אלא להפך מהצלחה לכישלון" ‪ -‬כהגדרתו של אריסטו (אריסטו‪ .)37 ,1977 ,‬אין‬
‫פירושו של דבר שאי‪-‬אפשר לממש תכלית חברתית‪-‬פוליטית משמעותית גם בז'אנרים אחרים‪.‬‬
‫אריסטופאנס כתב קומדיות רבות בעלות משמעות פוליטית‪-‬חברתית עמוקה‪ ,‬ביניהן השלום‬
‫וליזיסטראטה‪ ,‬כמוהו גם פלאוטוס‪ ,‬שכתב את החיל הרברבן‪ .‬מראשית המאה ה‪ 20-‬התפתחו הסטירה‬
‫והקברט הסטירי לז'אנרים בעלי תכלית פוליטית‪-‬חברתית מובהקת ‪ -‬כמו הסטירה המלך אובו מאת‬

‫‪ 1‬תבנית עלילת המחזה הדרמטי דומה לתבנית הטרגדיה‪ .‬ההבדל המהותי בין המחזה הדרמטי לבין הטרגדיה‬
‫הוא בכך שהפרוטגוניסט בטרגדיה פועל מתוך היבריס גדול יותר מזה של הפרוטגוניסט בדרמה‪ ,‬ובדרך כלל גם‬

‫הקטסטרופה שלו נוראה יותר‪.‬‬