Page 86 - תאטרון 40

‫בסוף המאה ה‪ .19-‬אמנם‪ ,‬לא כל הרופאים המוצגים על הבמה מתחרים עם "אל רופא חולים"‪.‬‬
‫אך‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כשמתייחסים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬למחזהו של ארתור שניצלר ‪ 31‬פרופסור ברנרדי (‪,)1912‬‬

‫חשים את להט העימות בין השלטון הדתי לשלטון הרפואי‪.‬‬

‫הדרמה של שניצלר‪ ,‬בן של רופא‪ ,‬ורופא בעצמו‪ ,‬מתרחשת בווינה‪ ,‬סביב ‪ ,1900‬בבית חולים‬
‫אוניברסיטאי שפרופ' ברנרדי‪ ,‬היהודי‪ ,‬הוא מנהלו‪ .‬צעירה החולה בספטיסמיה נטולת מרפא‪,‬‬
‫בעקבות הפלה חובבנית‪ ,‬נמצאת על סף מותה‪ .‬זריקת קמפור מכניסה את הגוססת לאופוריה והיא‬
‫משוכנעת שבעוד רגע‪ ,‬היא תקום בריאה‪ .‬הרופא מתעקש שיתנו לה למות בשלוה‪ ,‬אבל אחות‬
‫אדוקה קוראת לכומר בלי ידיעתו‪ .‬מחלוקת פורצת בין איש הכנסייה שרוצה להעניק לצעירה‬
‫מחילה‪ ,‬פן תמות בחטא‪ ,‬והרופא‪ ,‬מעונין מצדו‪ ,‬לחסוך ממנה את פחד המוות‪ .‬הוא מסלק את‬
‫הכומר‪ ,‬אולם‪ ,‬האחות מספרת על בואו לחולה‪ ,‬שכצפוי מתה באימה‪ .‬בעידוד האנטישמיות‬
‫האוסטרית‪ ,‬ברנרדי מושמץ על ידי קולגות מתחרים ועוינים‪ ,‬ומואשם באשמת שווא‪ .‬הוא מפוטר‪,‬‬
‫נשפט ונשללת ממנו הרשות לעסוק במקצועו‪ .‬בנוסף‪ ,‬נגזרים עליו שלושה חודשי מאסר‪ .‬הכומר‬
‫בא להתנצל בפניו‪ ,‬וכשהרופא שואל מדוע לא העיד לטובתו‪ ,‬עונה לו איש הדת שחובתו להגן על‬
‫הכנסייה‪ .‬כאשר ברנרדי יוצא לחופשי‪ ,‬הוא מסרב לבקש משפט חוזר על אף העובדה שבינתיים‬
‫הכירו בחפותו‪ .‬המחזה מסתיים במסקנה חסרת‪-‬האשליות של ידידו‪ ,‬ד"ר וינקלר‪ ,‬יועץ ממשרד‬

‫החינוך‪:‬‬

‫אם היית נוהג כל הזמן כפי שנכון לנהוג‪ ,‬או אם אפילו היית קם רק בוקר אחד ומתחיל לנהוג כפי‬
‫תוכל להיות שאתה חושב לנכון‪ ,‬וממשיך כך משך היום כולו‪ ,‬סמוך ובטוח שאת ארוחת הערב‬

‫שלך כבר היית אוכל בבית הסוהר‪.‬‬

‫המקרה של ברנרדי מצביע על היעוד של אלה שבעבורם הרפואה הופכת לסוג של כהונה חילונית‪.‬‬

‫בו בזמן מופיעים על בימות התאטרון במערב דמויות רופאים‪ ,‬אנטי‪-‬גיבורים מודרניים‬
‫ביצירותיהם של אנטון צ'כוב (‪ ,)1860-1904‬הרוסי‪ ,‬רופא בעצמו‪ ,‬או של הנריק איבסן (‪1828-‬‬

‫‪ ,)1906‬הנורבגי‪.‬‬

‫רבות הן דמויות הרופאים במחזותיו של צ'כוב‪ .‬רופאים כפריים כדוגמת ד"ר אסטרוב בדוד וניה‬
‫(‪ ,)1897‬החיים ללא שאיפות‪ ,‬על סף קריסה מעבודה מתישה שהם לא מאמינים בה‪,‬‬
‫והמשתכרים מרוב תסכול‪ .‬הסאטירה החברתית של איבסן‪ ,‬אויב העם (‪ ,)1882‬מציגה‪ ,‬מצדה‪,‬‬
‫ניגוד אינטרסים בין שני אחים‪ .‬האחד‪ ,‬ראש עיר קטנה‪ ,‬גאה בשגשוגה הכלכלי הודות להצלחתו‬
‫של מעיין מקומי‪ .‬השני‪ ,‬רופא במקצועו ואחראי על תברואת המעיין‪ .‬הרופא מבחין בזיהום‬
‫שעלול לסכן את בריאות הציבור‪ ,‬והוא מודיע על כך לעיתונאיים‪ .‬במקום להודות לו‪ ,‬אחיו ושאר‬
‫התושבים מתקוממים נגדו מכיוון שהתיקונים יעלו כסף רב‪ .‬המסירות המקצועית של הרופא לא‬

‫משתלמת‪ ,‬הפציינטים עוזבים אותו והוא הופך לאויב העם‪.‬‬

‫על אף החריקות פה ושם‪ ,‬המוניטין החברתי והמוסרי של הרופא במאה ה‪ 19-‬מתחזקים‬
‫לצמיתות‪ .‬מטפלים אחדים‪ ,‬נאמנים למסורת‪ ,‬מנצלים את המצב כדי להתעשר על חשבון החולים‪.‬‬
‫הסופר‪ ,‬ז'ול רומן‪ ,‬כותב מחזה קומי בשם קנוק או ניצחון הרפואה‪ 32.‬הביקורת רואה במחזה זה‬
‫סאטירה מסורתית על רופא‪ .‬אין הדבר כך‪ .‬אמנם הטון הוא של פארסה‪ ,‬אבל השוטה איננו קנוק‪,‬‬
‫רופא צעיר‪ ,‬פיקח ושאפתן‪ .‬הוא יודע לנצל את תמימותם של אנשי המקום‪ ,‬אליו הוא מגיע‪ ,‬על‬

‫‪ 31‬שניצלר א'‪ .‬פרופסור ברנרדי (מגרמנית‪ :‬תום לוי)‪ ,‬בית צבי בי"ס לאמנויות הבמה והקולנוע‪.1990 ,‬‬
‫‪32 Romains.J Knock ou le triomphe de la médecine. Paris, 1923-1964‬‬

‫‪  84‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪40‬‬