Page 83 - תאטרון 40

‫גם הוא באצילים מאת מולייר‪ ,‬ציור מהמאה ה‪.17-‬‬

‫פילנט‪ :‬ואם גילוי –הלב קוסם לך כל‪-‬כך‪ /‬אומר גלויות‪ :‬במחלתך המסתבכת דומה אתה כמין קומדיה‬
‫מהלכת ובזעמך על הליכות הזמן הזה אתה לצחוק‪ ,‬ללעג‪( .‬כרך וו‪ ,‬פרק ן‪)1,‬‬

‫לעצות הטובות של פילנט יש תוצאה הפוכה מהמצופה‪ .‬אלצסט מתמרד‪ ,‬דווקא עוד יותר‪ ,‬נגד‬
‫החברה‪.‬בגם הוא באצילים (‪ ,)1670‬אותה אסטרטגיה מובילה לאותן התוצאות‪ .‬קליאונט‪ ,‬איש‬
‫בר דעת‪ ,‬נכשל אצל הבורגני‪ ,‬החולה אצולה‪ ,‬ששומע רק דבר אחד מהמחזר של בתו שבא לבקש‬

‫את ידה‪" :‬אינני אציל" והוא מגרש את החצוף באומרו‪:‬‬

‫מר ז'ורדן‪ :‬זה מספיק אדוני‪ .‬אני לוחץ את ידך‪ .‬בתי איננה בשבילך‪ .‬אתה אינך מן האצילים ולא‬
‫תקבל את בתי‪( .‬כרך ו‪ ,‬פרק ו‪)12,‬‬

‫לעומת אדונו האומלל‪ ,‬מצליח המשרת קובייל‪ ,‬לתקן את הנזקים בהפעילו את כושר‪-‬ההמצאה שלו‪ .‬הוא‬
‫מעודד את שגעונו של בעל הבית על ידי סיפור בדים לפיו בן התוגר התורכי (אליאס קליאונט מחופש)‬
‫מאוהב בבתו‪ ,‬רוצה להתחתן אתה והוא‪ ,‬ז'ורדן‪ ,‬יוכתר למממושי (תואר שאינו קיים כמובן)‪ .‬הסוחר‬
‫הממולח‪ ,‬מאמץ את האשליה‪ ,‬הגלויה לכול‪ ,‬ללא היסוס ובאושר רב‪ .‬בהחולה המדומה (‪ ,)1673‬מחזהו‬
‫האחרון‪ ,‬תוקף מולייר בחריפות רבה עוד יותר את אבסורדיות השיטות הרפואיות של זמנו‪ .‬המשרתת‬
‫טואנט מאבחנת טוב יותר את המחלה שהורסת את בריאות אדונה מאשר אנשי מקצוע בורים ויהירים‬
‫שמטפלים בו‪ .‬אלה גוזלים ממנו את כספו ומחלישים אותו מרוב הקזות‪-‬דם וחוקנים‪ ,‬שכידוע‪ ,‬בעת‬
‫הזאת‪ ,‬ממשיכים לעשות בהם הרופאים שימוש מופרז‪ .‬ניסיונות לשכנע את המסכן בטעותו עולים‬
‫בתוהו‪ ,‬ורק בהכתירו לרופא קרנבלי‪ ,‬מצליחים להרחיקו מחבורת הרופאים השוטים‪ ,‬ולהרגיעו‪ .‬ברור‬
‫שיש בליבו של מולייר על הפקולטה לרפואה‪ ,‬קשה אם לא כך הדבר‪ ,‬להבין את עוצמת הקריקטורה של‬

‫גיליון ‪ 40‬ת א ט ר ו ן ‪81 ‬‬