Page 15 - gag 43
P. 15
עכשיו אני ניחם
ַּע ְכ ָשו ֲא ִני ִנ ָחם.
ָהרו ַּח ַּה ִנ ְד ֶה ֶמת ִת ְל ֹפת ֶאת ָה ֵעץ ְל ַּבל ִת ְת ַּע ֵלף
ִצפֹו ִרים ֶש ְכ ָבר ָנ ְדדו ִכ ְמ ַּעט ַּעד ְל ֶק ֶרן ַּא ְפ ִרי ָקה
ָתש ְב ָנה ַּעל ִע ְקבֹו ֵתי ֶהן ְל ֶש ַּ ֹמע ַּה ְשמו ָעה ָהעֹו ָשה
ָלה ְכ ָנ ַּפ ִים ְו ִצ ָפ ְר ֵני עֹוף דֹו ֵרס.
ַּכדור ָה ָא ֶרץ ִי ְבלֹם ְל ֶר ַּגע ָקט ַּב ֲח ִרי ָקה ֶאת ִסבובֹו
ְו ֵי ָח ֵר ְך ִמ ַּל ַּהב ַּה ֶש ֶמש ְכ ֻח ְל ָצה ֶש ִנ ְש ְכ ָחה ִמ ַּת ַּחת ְל ַּמ ְג ֵהץ לֹו ֵהט
ְו ַּה ִכ ָכרֹות ִי ְת ַּמ ְלאו ַּעד ֶא ֶפס
ָא ָדם ֶש ֶח ְל ָקם ֵי ָח ֵנק ַּל ָמ ֶות
ִמ ְפ ַּאת ַּה ְד ַּחק לֹא יו ְכלו ָה ֵכל
ֶאת ַּה ְשמו ָעה ִכי ִה ֵנהָ ,כ ְך אֹו ְמ ִרים,
ֲא ִני ִנ ָחם.
ְו ַּש ְב ִתי ִמ ַּד ְר ִכי ָה ָר ָעה.
ו ְכ ֵלי ֵמי ָתר ֶש ָי ְבשו ָי ֵחלו שוב ְל ָה ִגיר ִכ ְמ ֹט ָר ִפים
ֶאת ִריר ְנ ִגי ָנ ָתם ַּה ִמ ַּת ְק ָת ָקה
ו ָב ִתים ִי ְר ְקדו ֵכ ֵאי ִלים ַּעד
ֶשיֹו ְש ֵבי ֶהם ִי ְפלו ִמן ַּה ַּחלֹונֹות ְב ַּש ֲאגֹות
ִגיל ֶשל עֹו ִלים ַּל ַּג ְרדֹום ְב ֶט ֶרם ְז ִרי ָחה.
ִכי ֲא ִני ִנ ָחם.
ְו ַּה ִחיו ְך ַּהטֹוב ָישוב ָלעֹו ָלם.
גֹו ֶלה ְוחֹו ֶלה ְו ַּס ָלח ְו ָחלוש
ָישוב ָלמות
ִב ְמכֹו ָרתֹו
ַּגג גיליון 13 43
