Page 56 - תיאטרון 38

‫טרטיף בבית ליסין‪ .‬מימין‪ :‬נמרוד ברגמן )טרטיף( וששון גבאי )אורגון(‬

‫שונה לגמרי דרך העלאתו של המחזה בבית ליסין‪ .‬נראה כי הבמאי‪ ,‬אודי בן משה‪ ,‬הרחיק לכת‬
‫בשינוי שיצר ברוח הטקסט של מולייר‪ .‬במקום משפחה צרפתית עשירה בת המאה ה‪ ,17-‬אשר‬
‫כלפיה מופנים נכליו של טרטיף‪ ,‬בחר הבמאי במשפחה מזרח‪-‬תיכונית‪ ,‬עשירה אף היא‪ .‬אין‬
‫לדעת היכן מתרחשת ההצגה‪ ,‬אך נראה כי כל מדינה איסלמית יכולה לאמצה אליה‪ .‬השטיח‬
‫הצבעוני והקיר האחורי מעשה‪-‬רשת )משרבייה( המייצגים את הבית המזרחי הם התפאורה‬
‫המרכזית‪ ,‬ולהוציא רהיטים שונים בעת הצורך‪ ,‬אין כמעט סמלי תפאורה מובהקים נוספים‪.‬‬
‫במקום הפאות הצבעוניות שעטו הדמויות בהצגה בגשר‪ ,‬כאן הדמויות הגבריות חובשות‬
‫טורבנים והנשים המבוגרות – מטפחות‪ .‬אודה על האמת‪ :‬בראשית הצפייה עלתה על דעתי‬
‫המחשבה שזהו עיצוב פרודי על המחזה של מולייר‪ ,‬ולא היא‪ .‬לתפאורה‪ ,‬לתלבושות‪,‬‬

‫לריקודים‪,‬למוזיקה המזרחית‪ ,‬לתפילות – לכל אלו יש‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬מגמה אחרת‪.‬‬

‫נראה שהבמאי‪ ,‬שנטש את הביקורת על הכנסייה הקתולית )בצרפת לא היתה השפעה לתנועת‬
‫הרפורמציה(‪ ,‬והעבירה אל משפחה שחיה במזרח התיכון‪ ,‬רצה לפרו ׂש את ביקורתו גם על‬

‫המגזר הדתי המזרחי בארץ )ש''ס?(‪ .‬אבל אולי יש כאן התכוונות נוספת‪ :‬נוכח התפשטות‬

‫גליון ‪55 38‬‬