Page 52 - תיאטרון 38
P. 52
מגושמת העשויה מחרסינה .עד היום איני יודעת אם ידעו ושיקרו ,או שאולי נפלה טעות .אבל את
הגבס שהלך ונרקב על גופי משך כל אותם חדשים ,זרקתי לאחר מכן לאש .הוא סירב לבעור.
.7
והטכנאי שיסיר אותו מעלי ,לאחר מחצית השנה ,לא יפסיק לפטפט.
'תיזהר עם המסור' ,אומר לו בחוששנות ,בזמן שהוא יקרוץ אלי.
ולמרות שלא אעז לנשום ,ולמרות צינור הגומי העבה שהוחדר אלי מתחת לגבס בעת הניסור –
הוא עתיד להשאיר לי שרטת דקה במרכז הבטן.
'אחת מקדימה ואחת מאחורה' ,יגחך.
כמה אשנא את זו האחורית .חודשים ארוכים ,אכסה את המראה בחדר האמבטיה ,שלא אתוודע
אליה בטעות .די לי בידי המגששת הנתקלת בקניון האפל במורד הגוף.
'מה זה כבר משנה ',יאמרו לי מכל עבר ,את ממילא לא הולכת עם ביקיני'.
אבל מה עם האפשרות?
.8
והגבר הראשון שאהבתי יאמר' :לפחות את השריטה שלך אפשר לראות'.
אני לא אענה לו ,אבל אחשוב בליבי :את השריטה הזו'.
יקח קצת זמן עד שיתוודע אל שאר אחיותיה הנסתרות מהעין.
מתהלכת לי בעולם עם עמוד שידרה מברזל ולב בלתי מחיץ ,או כך לפחות ארצה לחשוב.
.9
הבימאית אומרת' :זה פשוט סיפור נהדר .את חייבת להשתמש בו במחזה'.
אני מסכימה .נזכרת שכבר עשיתי בו שימוש בסיפורון קטן שפורסם בעיתון .התגובות שקיבלתי
בעקבותיו ,היכו אותי בתדהמה .מי ידע שנערות כה רבות היו אזוקות אף הן בסד המחוך הפלאסטי
לישור הגב? מי שיער שיש כה רבות מאיתנו? נערות גומי קשיחות המסתירות סוד אפל מתחת
לבגדים?
הבימאית שואלת :עד כמה את יכולה להתכופף עם מוט הברזל הזה?
אני מראה לה ,ושוב ,העיניים הבהירות נפערות בתדהמה.
מתהלכת בעולם עם עמוד שדרה מברזל שלא מאפשר לי לכפוף קומה ,גם לא כשליבי
מחוץ כולו.
.10
בשלב זה אתם כבר יודעים :זוהי התמונה השלישית במחזה.
עוד אתם יודעים :אני עתידה לגמגם ולהתבלבל בכל פעם שאומר את המילים 'עמוד שדרה מברזל'.
אני מקווה שתקשיבו בשתיקת השתתפות ואיש מכם לא ינסה לעזור.
אני אודה לכם על כך בליבי.
אני מודה לכם גם ברגעים אלו ,אבל על משהו אחר.
גליון 51 38
