Page 53 - תיאטרון 38
P. 53

‫קלאסיקה במבט נוסף‬

                           ‫רבקה איילון‬

          ‫טרטיף על שתי במות‬

           ‫על טרטיף בתיאטרון גשר ובתיאטרון בית ליסין‬

                                       ‫א‪ .‬על המחזה‬

‫פרסום המחזה טרטיף )‪ (1664‬על ידי מולייר נתקל בהתנגדות עזה‪ .‬טרטיף )בצרפתית‪ :‬מתחזה‪,‬‬
‫מתחסד( היה איש דת שזכה באמונו העיוור של א ֹורג ֹון‪ ,‬אך זמם לזכות ב ִּבתו ובאשתו‪ ,‬בכספו‬
‫ובביתו‪ ,‬כל זאת באיצטלה של יראת שמיים‪ .‬המחזה עורר את חמתם של חוגים קתוליים ושל‬
‫חוג חתרני‪ ,‬בעל אופי קתולי‪-‬סוציאליסטי‪ ,‬שכונה ארגון הסקרמנט הקדוש‪ .‬נוכח החרם שרצה‬
‫הארכיבישוף של פריז )שהיה גם הכומר המוודה של המלך לואי ה‪ (14-‬להטיל על מי שיצפה‬
‫בהצגה‪ ,‬כתב מולייר את המחזה מחדש בשם שונה "‪) "L'lmposteur‬גם כאן הפרוש‪ :‬המעמיד‬
‫פנים‪ ,‬המתחזה(‪ ,‬כשדמותו של טרטיף מרוככת ולה גם שם שונה‪ַּ :‬פנ ּו ְלפ‪ .‬לואי ה‪ ,14-‬שהיה‬
‫פטרון אמנויות ואהב את מחזותיו של מולייר אך היה נתון גם להשפעת הכנסייה‪ ,‬כתב‪,‬‬
‫שלמרות ההוקרה שהוא חש כלפי המחזה‪ ,‬אין לו אלא להשלים עם אי‪-‬העלאתו על הבמה‪,‬‬
‫מאחר שיש צופים רבים מדי שלא יוכלו להבין את מורכבותו‪ ,‬ויהפכו לאחר הצפייה בו‬
‫לשונאי דת‪ .‬בשנת ‪ ,1669‬כחמש שנים אחר העלאתו לראשונה‪ ,‬פחתה השפעתם של החוגים‬
‫המתנגדים‪ ,‬והמחזה הועלה בגירסתו המקורית‪ .‬בחמש השנים הללו‪ ,‬שבהן נתקל במתנגדים‬
‫להעלאת המחזה‪ ,‬כתב מולייר על משמעותו של הקומי בתקווה לשכנע חוגים אלה בנחיצותו‬
‫של המחזה‪ .‬במכתב שפרסם ציין שההתחפ ׂשות והשקר נוגדים את ה ׂשכל‪ ,‬אך כל הניגודים‬

                                       ‫הללו מקורם בשורש אחד‪ ,‬שהוא במקורו היסוד הקומי‪.‬‬

‫ואמנם‪ ,‬במחזה מבטאים הדיאלוגים בין אורגון ואמו – המאמינים הנלהבים בטרטיף – לבין‬
‫הדמויות האחרות‪ ,‬המבקשות לבטל את השפעת טרטיף על השניים‪ ,‬את מערכת הניגודים‬
‫המצוייה בבני אנוש‪ .‬אורגון‪ ,‬אב המשפחה התמים )פדרולינו בקומדיה דל'ארטה(‪ ,‬מוכן לוותר‬
‫על משפחתו כולה‪ ,‬ובלבד שימשיך לזכות בחברתו של טרטיף‪ ,‬המשרה עליו‪ ,‬לדבריו‪ ,‬הרגשה‬
‫של חופש מנשיאה בעול‪ .‬הוא מצהיר‪ִ " :‬ל ִּבי ָח ְפׁ ִשי‪ּ ,‬ו ַמה ֵר ַע ִלי ְו ָח ֵבר?‪ְ /‬ו ִאם ִאׁ ּ ָשה‪ָּ ,‬ב ִנים‪ַ ,‬אח‪,‬‬
‫ֵאם‪ֵ ,‬יְרד ּו ׁ ְשא ֹו ָלה‪ַ /,‬א ָּתה ח ֹוׁ ֵשב ׁ ֶש ֶּזה ִא ְכ ַּפת ִלי? ֲה ָב ִלים" )תרגום‪ :‬נתן אלתרמן(‪ .‬אחיו‪ְ ,‬קלי ַאנט‪,‬‬
‫המ ַיצג את ה" ׂשכל" שעליו מצביע מולייר כרכיב מרכזי במערכת הניגודים‪ ,‬משיב לו‪ֲ " :‬ה ִי ָּת ֵכן‪,‬‬
‫ָא ִחי‪ִּ ,‬כי ֵאין ְל ַד ְע ְּת ָך‪ֶ /,‬ה ְב ֵ ּדל ֵּבין ֱאמ ּו ָנה ּו ֵבין ְצ ִביע ּות צ ֹו ַל ַחת?‪ִ /‬מ ַ ּדת ָּכב ֹוד ׁ ָשָוה ַּת ְחלֹק ַל ַּמ ֵּס ָכה‬
‫ְו ַל ָּפ ִנים?"‪ .‬מלבד קליאנט‪ ,‬מופיעה במחזה משרתת‪ ,‬שהיא הדמות החופשייה באמת‪ .‬החרות‬
‫הגדולה של המשרתת השנונה )קולומבינה בקומדיה דל'ארטה( נובעת מכך‪ ,‬שלא כדמויות‬

‫‪‬גליון ‪37‬‬  ‫‪ 52‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58