Page 58 - תאטרון 34
P. 58
את זמרות המקהלה במכנסי ג'ינס במקום לתפור להן קרינולינות .נימוק נוסף שיעלו בעלי
הקונצפציות הוא הזדהות :קהל צעיר יעדיף לראות על הבמה דיסקוטק במקום ארמון ,ואת
גיבורי האופרה לבושים באותה אופנה של בגדי רחוב גם בקונטקסט שונה לגמרי מהעכשווי.
החיילים – קונצפציה שעלתה יפה
לפעמים זה עובד .דוגמה מרתקת לקונצפציה שהצליחה לגשר בין עבר להווה היא הפקת
החיילים ,אופרה שנכתבה בשנות הששים של המאה שעברה בשיטת 12הטונים על־ידי
המלחין ברנדט אלואיז צימרמן .האופרה הוצגה הקיץ בפסטיבל זלצבורג בבימויו של אלוויס
הרמניס ,מנהל התיאטרון החדש בריגה .החיילים נכתב כמחזה בסוף המאה השמונה עשרה
על־ידי יעקב לנץ .הוא מספר על בחורה פלמית ממעמד בינוני שמתאהבת בקצין צרפתי ,בן
אצולה שחצן ,נאנסת ומושפלת ונהפכת לזונה של חיילים .הרמניס העביר את העלילה לתקופת
מלחמת העולם הראשונה .בחזית הבמה הענקית של בית הספר לרכיבה העמיד הבמאי )שגם
עיצב את התפאורה( קסרקטין צבאי המורכב משורה ארוכה של קירות קשתיים שקופים
למחצה .החיילים בבגדי עבודה עסוקים בפעילות יום־יומית מאחורי קירות הקסרקטין ומלפניו.
חלומותיהם הארוטיים מוקרנים על הקירות כצילומים פורנוגרפיים מתחילת המאה העשרים.
אין באופרה מלחמות ,פיצוצים ויריות ,רק רוטינה חד־גונית של חייל מצב ותרגולים אין סופיים
של הולכת סוסים בעומק הבמה .הכל קרוב מאוד לקהל ומאוד דחוס .הסצנות האינטימיות
קורות בתוך תא זכוכית צר וקטן .הגיבור )שטולציוס( מתגורר בתוך ארון בגדים ומוצא
ניחומים בחיק אמו על ספה בודדת במרחב הקדמי של הבמה .המתח הארוטי נוצר מייד בתחילת
האופרה :מרי ,הגיבורה ואחותה מתכוננות לשינה במיטת קומותיים .מאחורי קירות הקסרקטין
מופיעות צלליות של עשרות חיילים שלוטשים עיניים בבנות ומאוננים בדממה.
כשמתחילה הנפילה של מרי מופיעה לוליינית כבת דמותה של הגיבורה והולכת על חבל מתוח
במרומי הבמה מצד לצד בסצנה מקפיאת דם .שיחת החיזור בין הקצין ,דפורטס ,לבין מרי
מתנהלת בשעת בוקר :מרי מתלבשת והקצין מהדק את המחוך שלה עד כדי כאב ,ומסמן
במהופך מה יעשה בגופה מאוחר יותר .האונס קורה בתוך ערימת קש בחזית הבמה .כשמרי
מנסה להיפטר מהעובר היא מתיישבת על המיטה ברגלים פסוקות ומושכת מתוך שמלתה
חבילות קש .שטולציוס המושפל מחליט לנקום בקצין שגזל ממנו את ארוסתו :הוא מגיש לו
מרק עם רעל .כל החיילים המקיפים את שולחן האוכל חבושים במסכות גז מתקופת מלחמת
העולם הראשונה .כשהקצין נופח את נשמתו ,כולם נופלים מתים.
העלילה פשוטה למדי וההישג הגדול של ההפקה בנוסף לביצוע המוסיקלי המרשים הוא הבימוי
הרגיש ,המשכנע בריאליות שלו ובסמלים התיאטרלים העשירים בפרטים בעלי משמעות
שבונים מתח הולך וגובר בין החיילים הרעבים לבשר אישה לבין מרי ,שתמימותה וכנותה היא
קליפה דקה הנשברת בקלות על־ידי הגסות של עולם הגברים.
56גליון 34