Page 73 - תאטרון 37

‫נכנס עו"ד ריגר‪ .‬מופתע לגלות את ורדי‪ ,‬מפטיר שלום אגבי‪ .‬ורדי מתעלם‪ ,‬שולף פנקס‬
‫ורושם רשימות קצרות לאורך התמונה‪.‬‬
‫ריגר‪) :‬לאברם( איפוא ינון?‬
‫אברם‪ :‬מתכונן‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬איזה סוחר יודאיקה מאנטוורפן עומד לתבוע אותו!‪ ...‬הוא טוען שקנה מינון כריכה‬
‫ריקה‪ ,‬ושגם היא מזוייפת‪ ...‬על מה מדובר?!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬כריכה ריקה‪.‬‬
‫ריגר‪ :‬ואיפוא הספר?!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬אין ספר‪.‬‬
‫ריגר‪ :‬כריכה ריקה ברבע מליון יורו?!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬בשביל האגף החדש‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬ומאיפוא היא צצה?!‪ ...‬אין באוסף שום "כריכה ריקה"!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬זה לא חלק מהאוסף‪ .‬זה משהו פרטי‪ .‬של המשפחה‪.‬‬
‫ריגר‪ :‬ואיך לא שמעתי על זה?!‪ ...‬גם אני משפחה!‪...‬‬

‫אברם‪ :‬זה עובר רק מאב לבן‪ .‬אך ורק מאב לבן‪ .‬אפילו אשתי לא יודעת‪ .‬לכן גם אחותך ז"ל‬
‫לא ידעה‪ .‬ועל אחת כמה וכמה אתה‪.‬‬
‫ריגר‪ :‬כריכה של איזה ספר?!‪...‬‬

‫אברם‪) :‬לא נלהב לגלות( "אורות גנוזים"‪ .‬הספר העברי הראשון בדפוס‪ ,‬כלומר‪ ,‬יש מסורת‬
‫כזו‪.‬‬

‫ריגר‪" :‬מסורת"!‪ ...‬איזה מין מסורת?!‪ ...‬לא שמעתי של שום מסורת כזו!‪ ...‬רק על סמך איזו "מסורת"!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬ויש גם סברה שגוטנברג הדפיס אותו‪.‬‬

‫ריגר‪" :‬סברה"‪ ,‬הא?!‪ ...‬אני מבין קצת ביודאיקה!‪ ...‬רבע מיליון יורו בשביל כריכה של ספר‬
‫שנעלם‪ ,‬שיש בסך הכל "סברה" שגוטנברג הדפיס אותו?!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬כן‪.‬‬
‫ריגר‪ :‬אתה מכרת לו את זה? ל‪ ...‬סוחר מאנטוורפן?‬
‫אברם‪ :‬ינון מכר‪ .‬אני רק תיווכתי‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬את העסקות‪ ,‬את כל העסקות‪ ,‬רק אני מנהל!‪ ...‬זה ההסכם!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬רק עסקות שקשורות לאוסף‪.‬‬

‫ריגר‪ :‬ומה זאת אומרת "מזוייפת"?!‪ ...‬הסוחר מאנטוורפן טוען ש"הכריכה הריקה" מזוייפת!‪...‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 72‬‬