Page 75 - תאטרון 37
P. 75

‫ינון‪ :‬מאחר‪ ,‬כן‪) ...‬פונה לצאת וחוזר‪ ,‬מסדר מילות שיר בראשו‪ ,‬שיר שנוצר תוך כדי‬
‫דיבורו( "מתורגם לעברית לא קיימת ‪ /‬נושע בתוך שיר לא מובן ‪ /‬את אוצר לשוני האילמת ‪/‬‬

                                                                        ‫אחסוך מהדף הלבן"‪...‬‬

                                                                        ‫אברם‪ :‬זה מאוחר‪...!-‬‬

‫ינון‪) :‬כמגלה דבר מה טרם יחמוק ממנו‪ ,‬חוזר אט אט כמפענח דבר מה מדאיג( "הלבן"‪...‬‬
‫ובקריאה הפוכה "נבלה"!‪ ...‬ובשינוי ניקוד "נבלה"!‪) ...‬מרחרח את החלל( ריח מות‪ ,‬אברם‪,‬‬

                 ‫ריח מות!‪) ...‬פונה לצאת‪ ,‬עוצר‪ ,‬מוודא( הילד‪ ,‬רות שומרת על הילד‪ ,‬כן?!‪...‬‬

                                                                                   ‫אברם‪ :‬כן‪.‬‬

                                                                ‫ינון ממהר לצאת‪ ,‬אברם אחריו‪.‬‬

                                                                                ‫ריגר‪ :‬ינון‪...!-‬‬

                                                         ‫ורדי‪) :‬לריגר‪ ,‬בשקט( לא עכשיו!‪....‬‬

                              ‫ינון‪) :‬בפתח‪ ,‬לורדי וריגר( אתם לא באים אתנו?!‪) ...‬חוסם פה(‬

                                                                                 ‫ורדי‪ :‬אני בא‪.‬‬

                                                                ‫ריגר‪) :‬לינון( לא חשוב‪ ,‬נדבר‪.‬‬

                             ‫ינון‪ :‬על מה יש לדבר?!‪) ...‬חוסם פה‪ ,‬יוצא‪ .‬ורדי ואברם אחריו(‬

‫ריגר נשאר לשבת‪ .‬שתיקה ארוכה‪ .‬נכנסת רות‪) .‬סוף מוסיקה ‪ (1‬פונה לחדרו של ינון‪,‬‬
        ‫נכנסת וחוזרת כעבור זמן מה עם מגש עמוס קערות מרק‪ .‬עומדת לצאת‪ .‬עוצרת‪.‬‬

                       ‫רות‪ :‬אני יכולה לשאול אותך‪ ,‬כי אברם לא מדבר‪ ,‬מה קורה לאדון ינון?‬

                                                                  ‫ריגר‪ :‬מי הזמין את ורדי?!‪...‬‬

                                       ‫רות‪ :‬ד"ר ורדי‪ .‬אני בקשתי מאברם שיזמין אותו‪ .‬דחוף‪.‬‬

             ‫ריגר‪ :‬את לא יודעת ששללו לו את הרשיון?!‪ ...‬ושעכשיו הוא בתקופת מבחן?!‪...‬‬

        ‫רות‪ :‬הוא חבר של אדון ינון‪ .‬בשבעה הוא בא לכאן כל יום‪ .‬כך ינון לא יחשוד שהזמנו פסכיאטר‪.‬‬

‫ריגר‪) :‬צוחק סרקסטית( ורדי‪ ,‬ד"ר ורדי‪ ,‬לא היה יכול למצוא פציינט יותר מוצלח!‪...‬‬
‫המטעמים שהוא יעשה מההתרגשות של ינון!‪ ...‬הוא עוד יבנה עליה תילי תילים של‬

                      ‫"איבחונים פורצי דרך"!‪" ...‬מדע בדיוני"‪ ,‬כך כינו את המאמרים שלו!‪...‬‬

                                                ‫רות‪ :‬אתה באמת מאמין שזו רק התרגשות?!‪...‬‬

                                                                         ‫ריגר‪ :‬ינון משורר!‪...‬‬

‫רות‪ :‬לא בדיוק‪ ...‬חורים שחורים‪ ,‬זה מה שהוא כותב‪ ...‬שירים שנשאבים אל תוך עצמם‪,‬‬
‫וסוחפים ביחד אתם‪ ...!-‬הוא קורא לי את השירים שלו כשאברם בבית הכנסת‪ .‬לפעמים נדמה‬

                                            ‫לי שבשירים האלה הוא משחק אתי‪ .‬משחק מסוכן‪.‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 74‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80