Page 72 - תאטרון 37

‫תיאטרון יזרעאלי‬

‫אברם‪ :‬טוב‪ ,‬עם כל מה שעומד לקרות לו‪...!-‬‬
‫ורדי‪ :‬לא לו‪) .‬אחרי שתיקה( לך‪.‬‬
‫אברם לי?!‪...‬‬

‫ורדי‪ :‬את ה"אלף‪ ,‬פלא אפל" ינון כיוון אליך‪ ...‬הוא דיבר אליך כאילו אתה יודע במה מדובר‪...‬‬
‫אברם‪) :‬קם לאיטו( במה מדובר?!‪...‬‬

‫ורדי‪ :‬אני לא חושב שינון יודע‪ ...‬או שהוא רוצה לדעת‪...‬‬
‫אברם‪ :‬אבל אז הוא התחיל להתבדח ‪" -‬עבריתלין"!‪....‬‬

‫ורדי‪ :‬למה אמרת "כל מה שעומד לקרות לו"?‬
‫אברם‪ :‬זה מתחיל עם אלף ולך תדע‪...!-‬‬
‫נכנסת רות‪ ,‬אשתו של אברם‪.‬‬
‫רות‪ :‬סליחה‪ ,‬אדון ינון כבר יצא?‬

‫אברם‪ :‬לא‪) .‬לורדי( את אשתי אין צורך להציג‪) .‬מציג אותה( רות‪.‬‬
‫ורדי‪ :‬שלום‪.‬‬

‫רות‪ :‬עו"ד ריגר צלצל‪ .‬הוא בדרך לכאן‪ .‬הוא ביקש שאדון ינון יחכה לו‪.‬‬
‫אברם‪ :‬יחכה לו?!‪ ...‬הטקס מתחיל בשבע!‪...‬‬

‫רות‪ :‬הוא אמר שזה מאוד חשוב‪ .‬מאוד‪) .‬פונה לחדרו של ינון(‬
‫אברם‪ :‬לא עכשיו‪.‬‬

‫רות‪ :‬לא נשארו לי קערות מרק!‪...‬‬
‫אברם‪ :‬לא עכשיו!‪...‬‬

‫רות‪ :‬סליחה‪) .‬פונה לצאת(‬
‫אברם‪ :‬והילד?‬
‫רות‪ :‬ישן‪.‬‬

‫אברם‪) :‬מוסר לה את בובת המלאך( תתלי מעל העריסה‪.‬‬
‫נשמע צלצול בדלת‬

‫רות‪ :‬זה ריגר‪) .‬יוצאת‪ .‬אברם פונה לפינתו(‬
‫ורדי‪ :‬לפגישות אתי אחרי השבעה של אבא‪ ,‬כל יום שני בשש‪ ,‬במשך שמונה שבועות‪ ,‬ינון בא‬

‫לדבר עליך‪.‬‬
‫אברם‪ :‬סליחה?!‪...‬‬

‫גיליון ‪71  37‬‬