Page 67 - תאטרון 37
P. 67
אבל הכול קשור .כשאני עושה אווריפידס זה קשור .כלומר ,אם זה לא חלק מהעולם שבו אני
חי ומרחיב דעת ...תראי ,החיבור הזה של ברסלב ובטהובן נראה הזוי .הוא נורא מעניין .כי
הטקסטים של ברסלב כשמשחקים אותם הברה להברה ,כלשונם ,את פתאום רואה חיבור לא
צפוי שמניב צורה חדשה לגמרי .וכששומעים את זה ,כן ,נדמה לך שהם כתבו את זה ביחד.
כעת ,אני הפתעתי את עצמי .אני לא ידעתי שזה יהיה ככה .ברסלב בשבילי ...אם אני אגדיר
את עצמי ,ואני חושב שהגדרתי את עצמי גם ככה בעבר ,זה נשמע פומפוזי אבל לא איכפת לי,
שאני יוסי יזרעאלי שנולד אל תוך השפה העברית וטרם התאושש .כלומר ,אני נמצא במצב
של התאוששות כל הזמן .כלומר כשאני נוגע בברסלב-בטהובן-ברסלב או במגנצה ,גם אם
נגעתי במלך ליר ...אותו דבר .כלומר ,זה צורך של אמנות הדחיסה לתוך חוויית מימוש
החיים .כן .כי ברסלב הוא כל כך אניגמטי ,כל כך מלא פרדוקסים .אותי זה מרתק.
מה זה פרדוקס? פרדוקס זה המקום שהדעת האנושית מתנגשת בו .אני לא יכול לפתור אותו.
אין לו הסבר .וזה כל-כך אנושי .אני ,תוך כדי עבודה על ברסלב ,אני קורא את קפקא .אני
קורא את מכתבים אל מילנה ,את רואה כמה הם קרובים ...או את עגנון ,את רואה כמה הם
קרובים .ברסלב ,קפקא ועגנון זה שלושת אבני היסוד של מה שאני מאמין ביהדות שלי,
בעבריות שלי.
מיתוסים הם בדרך כלל מאוד מניפולטיביים .יש מי ששולטים במיתוס ,או
מי שרוצים לשלוט בעזרת המיתוס.
נעמה :אז באמת ,אולי לסיכום כדאי שתרחיב על מה שחשוב לך ,או מה אתה מנסה ,כשאתה
עוסק בטקסטים האלה ,במקורות היהודיים .זה נשמע שהכול מתחבר אצלך יחד ,גם עם
מגנצה ,גם עם ברסלב.
יוסי :כשאני אומר מתחבר ,אני אומר מועשר .אני מועשר .אני מרגיש איזה סוג של הרחבה...
טריטוריית החיים שלי מתרחבת ...אני מקבל .insightאני מקבל תובנות ,או הארות לא
צפויות .כלומר אני נמצא כל הזמן ...צורת ההתקדמות שלי בעבודה שלי כאמן היא סלילת
הדרך תוך כדי הנסיעה .אין לי מפות .גם משעממות אותי ארצות ממופות .כלומר ,משהו אצלי
הוא איזו סקרנות שלא נותנת לי מנוח .שמלווה אותי מילדות מוקדמת עד היום .ממש באותה
צורה .זה ממש ,ממש לא השתנה .ולכן זה לא תיאטרון ,זה לא שאני יודע מה זה תיאטרון,
אלא אני אדע מה זה תיאטרון בעבודה הבאה .אני אדע מה זה מחזה במחזה הבא .אני אדע מה
זה בימוי בבימוי הבא .כלומר ,אין דבר שמפחיד יותר ממחסני ידע .מחסני ידע הם בסך הכול
עצים עבור האש באח .תגלה משהו חדש .יום שבו לא גילית משהו חדש לא עשית את היומית,
מה שנקרא .זה אבוד .ולכן תיאטרון .אני בחרתי בעולם הזה כדי לעבור את הרפתקת חיי.
לשתף בהרפתקה הזאת קהל ,צופים ,אמנים .התיאטרון כמוסד ,או כקונבציה תרבותית זר לי.
ממש זר לי .כן ,כי למה עושים תיאטרון? כי ככה .אצלי התיאטרון מתחיל ,כי למה?
נעמה :תודה רבה.
גיליון 37 66