Page 64 - תאטרון 37
P. 64
תיאטרון יזרעאלי
פעם לא שאני קבעתי .היא תמיד תהיה מתוך הרגשה שזה הכי טוב לך ,זה הכי נוח לך ,הכי...
איפה תקום ,איפה תשב .עכשיו ,קחי למשל קטע עם אברום בדמות של אברם כשהוא אומר,
אני רוצה לקום מהכיסא .אני אומר :אל תקום ,כי אתה פותח תוכנית חיסכון .כאשר תקום,
תראה שאין לך ברירה .הווה אומר ,הכול הכרחי .פרימיירי .גורם לשינוי .שינוי מוביל להארה.
המסתורין המרתק של השחקן
נעמה :כבר התחלת לספר ,אבל הייתי רוצה לשמוע עוד על תהליך העבודה הייחודי ויוצא
הדופן בו תפקדת הן כמחזאי ,הן כבמאי הן כשחקן.
יוסי :זה ...אני מודה ומתוודה שאני זקוק לוידוי .איך אומרים? אני חש בר מזל .ממש .מעולם
לא רציתי להיות שחקן .מעולם זה לא חצה את גבול דמיוני .לא כי לא העזתי -אני נורא אוהב
בימוי .אני אוהב נורא שחקנים .המיסתורין של שחקן מרתק אותי .בני האדם האלה שהם סוכני
האמנות ,הם מרתקים אותי .זה סיפור אהבה .ממש .מחזות התחלתי לכתוב רק לפני שבע
שנים ,כשהרגשתי שאני בשל .לקח לי ארבעים שנה להתכונן לזה .להבין .זה אולי
המקצוע האמנותי הקשה ביותר והמבוזה ביותר .כן ..לכן כאשר יום אחד זה היה בהצגה
רחביה -והיו לי שחקנים שהיו צריכים לעבוד בהצגה ,והיות ובמקביל לתמונע הם עובדים
בתיאטראות רפרטואריים ,לפי לוח הזמנים ,משהו לא יצא ...ואמרתי' ,אתה יודע מה?'
בהחלטה של שנייה – 'אני עושה את זה' .וכולם חשבו שאני משוגע .ישבתי כאן עם צחי גליק
לפני חמש שנים .אמרתי' :צחי ,תלמד אותי .אני תלמיד' .כן ,והדבר הזה גרם לי פתאום לדבר
מוזר.
אני כל-כך מסתכל קדימה .אני מקווה שאני אהיה תלמיד מתקדם בשלב
מסוים ,ואז אולי אני אעלה כיתה .ובאותו זמן ,בתור תלמיד ,אני כל הזמן
מסתכל אחורה אל האבות המייסדים :איבסן ,סטרינדברג ,צ'כוב .בתור
אמני התבנית הם הבינו תבנית בצורה יוצאת מן הכלל .הם הבינו משחק
בצורה יוצאת מן הכלל.
כשאני מתחיל לביים ,אני לא זוכר איך כתבתי .כשאני מתחיל לשחק אני לא זוכר איך ביימתי.
כלומר ,אלה שכבות מוטמעות .כן ,אני כתבתי .עובדה שכתבתי .זה מתובנת .אני זוכר את
השם של המלצר בבית הקפה שבו כתבתי את המחזה ,את זה אני זוכר .וה ...הכתיבה היא
פריצתית .קשה להסביר אותה .אבל היא נורא מתובנתת .כלומר ,לקח לי שנים למשמע את
עצמי .כן .כלומר אני יכול לאלתר ולגלות שאני מומחה לתבנית .אני יכול להרגיש חופשי
בכתיבה שלי בגלל שאני מומחה לתבנית .אני מיד אבין אם משהו לא נכון .גם יודע איך...
גיליון 63 37