Page 60 - תאטרון 37
P. 60

‫תיאטרון יזרעאלי‬

‫הרבה פעמים‪ ,‬אמינות דרמטית היא הרבה יותר מעניינת מאמינות בחיים‪,‬‬
‫וזה מה שעושה שמות במחזאות ובבימוי הישראלים ‪ -‬שאני מעריך הצגה‬

               ‫או סצנה לאור השאלה אם היא דומה לחיים‪.‬‬

‫לכן אני אומר שבעבודה עצמה‪ ,‬בכלל בבניית המחזה‪ ,‬ומגנצה במקרה הזה‪ ...‬מה רציתי?‪...‬‬
‫איזה נושא רציתי לעורר? אני רק מראה שברגע שאת חושפת מעט את הדמויות הסמויות מן‬
‫העין בתוך התרבות הישראלית‪ ,‬את מוצאת ניצולי מגנצה‪ ,‬בצורה זו בצורה אחרת‪ ,‬בכל מקום‪.‬‬
‫כלומר כשאני אומר במחזה "העברית עצמה היא נשאית משיחיות!‪ ...‬לכן חייבים להישמר‬

           ‫מכל משמר‪ ,‬שהמילים שלה לא תכנסנה רעיונות לראש!‪ - "...‬לקחתי מקרה קיצוני‪.‬‬

                       ‫נער השליחויות של אריסטו‬

                              ‫נעמה‪ :‬יוסי‪ ,‬זהו המחזה הרביעי שאתה כותב ומעלה על הבמה‪...‬‬

                                                                               ‫יוסי‪ :‬ומשחק‪...‬‬

‫נעמה‪ :‬ומשחק ומביים אותו‪ .‬וזה לאחר רחביה‪ ,‬חלומות של אנונימוס‪ ,‬והמורה לתנ"ך‪ .‬מהם‬
‫העקרונות הדרמטיים שאתה מבקש לפתח במחזותיך‪ ,‬ובאיזה אופן המחזה הזה ממשיך את‬

                                            ‫קודמיו‪ ,‬או בודק זווית חדשה של כתיבה דרמטית?‬

‫יוסי‪ :‬אני חושב שאני עקבי‪ ,‬למרות עצמי‪ .‬תראי‪ ,‬לקחתי מקרה קיצוני‪ .‬תמיד אנחנו מתעסקים‬
‫בקיצון‪ .‬הדמות שאני משחק‪ ,‬ינון ‪ -‬היא דמות עם אירוע פתולוגי‪ ,‬כלומר העיסוק הזה עם‬
‫האותיות‪ .‬השפה הטריפה אותו‪ ...‬עברית היא שפה‪ ...‬אבל היא לא מה שנקרא משהו לתקשר‬
‫איתו‪ ,‬זה משהו לשאת אותו‪ .‬וזה טונות‪ .‬אין לינון כוח לזה‪ .‬אחר‪-‬כך אני יכול לעבוד‪ .‬אני‬
‫מסתכל על אריסטו ואני לא מדבר על אריסטו בתור איזה חוקר‪ .‬אריסטו באיזה שהוא מקום‬
‫גילה בצורה פשוטה ומדהימה‪ ,‬גאונית‪ ,‬את הד‪.‬נ‪.‬א‪ ,‬של האירוע הדרמטי שטמון בטבע האנושי‪.‬‬
‫במינונים שונים‪ ,‬בתרבויות שונות‪ .‬יש תרבויות שפיתחו את הצד האפי שלהן ויש תרבויות‬
‫שפיתחו את התפיסה הדרמטית יותר‪ .‬בהתאם לתפיסת הזמן שלהן‪ .‬אני נער השליחויות של‬

              ‫אריסטו‪ .‬אני פיתחתי את התורה שלו במושגים שלי‪ ,‬של "הווה אוטונומי דחוס"‪.‬‬

‫אני מביא תיאטרון‪ ,‬אך ורק במונח שיש לנו מספר שנות חיים‪ .‬נגיד ‪ 120‬שנות חיים‪ .‬הצורך‬
‫שלנו כבני תמותה למרכז ולתרכז הכול ל'כאן ועכשיו' צפוף מאוד‪ ,‬דחוס מאוד‪ ,‬הוא צורך‬
‫מפייס‪ .‬כן‪ ...‬הוא מפייס‪ .‬דבר להיום‪ ...‬אני חייתי במשך שעה לתמיד‪ ,‬כלומר‪ ,‬אני צריך לבנות‬

                           ‫סטרוקטורות שהן דחוסות מאוד‪ ,‬שהן אוטונומיות ושהן מתרחשות‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬אין הסברים במחזה שלי‪ .‬אין סיפורי רקע‪ .‬הכול נובע מתוך הפעולה‪ .‬והפעולה‬
‫בשבילי‪ ,‬הפרקסיס האריסטוטלי‪ ,‬הוא באותה רמת עוצמה כמו קיום מצווה דתית‪ .‬זה מימוש‪.‬‬

‫גיליון ‪59  37‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65