Page 57 - תאטרון 37

‫נעמה ברמן‬

‫אמנות הדחיסה לתוך חוויית מימוש החיים‬

‫ראיון עם יוסי יזרעאלי‬

‫הבמאי של הבמאים‪ ,‬יוסי יזרעאלי‪ ,‬כבר בדק בקריירה הארוכה שלו את כל גבולות‬
‫הדרמה‪ :‬המחזה העברי והיהודי‪ ,‬הקלאסיקה העתיקה‪ ,‬הקלאסיקה המודרנית‪ .‬אבל‬
‫כדרכו הוא תמיד יודע להפתיע את עצמו‪ :‬לפני מספר שנים גילה הבמאי יזרעאלי‬
‫את המחזאי והשחקן יזרעאלי שחברו יחד לחבר‪ ,‬לביים ולבצע ארבע הפקות‬
‫בתיאטרון תמונע‪ ,‬שביסוד כולן מונחת תעלומה הקשורה במיסטיקה יהודית‬
‫ובמסתורין של עולם התיאטרון‪ .‬עוזרת הבמאי שלו בהפקת מגנצה‪ ,‬נעמה ברמן‪,‬‬
‫ראיינה אותו על יהדות ותיאטרון‪ ,‬על כתיבה‪ ,‬על התאוריה הדרמטית שלו‬
‫והפרקטיקה הבימתית‪ ,‬על עבודתו עם שחקנים‪ ,‬על הקשר הסימביוטי שלו עם‬
‫אריסטו ובין ברסלב לבטהובן‪ ,‬ועל האנטי‪-‬מוסד הזה ‪ -‬יוסי יזרעאלי‪ ,‬הממציא את‬
‫עצמו ואת אמנותו עם כל פרויקט חדש‪" :‬התיאטרון כמוסד‪ ,‬או כקונבציה תרבותית‬
‫‪ -‬זר לי‪ .‬ממש זר לי‪ .‬כן‪ ...‬כי למה עושים תיאטרון? כי ככה‪ .‬אצלי‬

‫התיאטרון מתחיל‪ ,‬ב‪-‬כי למה?"‬

‫על "מקורות וחומרים"‬

‫נעמה‪ :‬יוסי‪ ,‬נדבר תחילה על המחזה‪ .‬הוא שואב ממקורות היסטוריים‪ ,‬והוא מעוגן בהקשר‬
‫תודעתי יהודי ומסורתי‪ :‬יהדות מגנצה‪ ,‬מסעות הצלב והפוגרומים ביהודים‪ .‬ספר על המקורות‬
‫והחומרים היהודיים וההיסטוריים שעל בסיסם בחרת להשתית את עלילת המחזה‪ ,‬ומדוע הם‬

‫עניינו אותך‪.‬‬

‫יוסי‪ :‬אצלי היסטוריה היא בסך הכול התדלוק המוקדם של היום בבוקר‪ .‬כלומר‪ ,‬אני לא‬
‫מסתכל אחורה‪ .‬אני מסתכל‪ ...‬מה זה היום? היום זה סך ההצטברות של האירועים שקרו באלף‬
‫השנים האחרונות‪ .‬כל יום אצלי הוא ההווה‪ ,‬ואפילו המחר הוא כל מה שהצטבר עד מחר‪ .‬לכן‬
‫אני לא חשבתי במושגים של מחזה היסטורי‪ ,‬אלא במושגים של ‪ -‬איך אנחנו סוחבים איתנו‬
‫מטען עודף‪ ...‬כן‪ ,‬של זכרונות של אירועים שמשפיעים עלינו‪ ,‬שהופכים לחלק מהמיתוס‬

‫שלנו‪ .‬ובהרבה פעמים הופכים למיתוס מזויף‪ .‬כלומר‪ ,‬מיתוס שהוא בכלל מניפולטיבי‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 56‬‬