Page 56 - תאטרון 37

‫מה שרואים משם‬

‫כישראלי שלא גדל על המיתוסים הנורדיים‪ ,‬ויער עבות בשבילי הוא‬
‫חורשת עצים בני מאה שנים‪ ,‬הייתי מרותק לאינטרפרטציה של‬
‫קסטורף שמבוססת על מצב פוליטי וסכנה כלל עולמית‪ ,‬ששורשיה‬
‫נטועים במאגרי הנפט העצומים שבארצות הקרובות לביתי‪ .‬אך‬
‫כצופה באופרה אני נדהם מהחוצפה שלו לסרס כל דימוי של היוצר‬
‫המקורי ולהלביש עליו בכוח‪ ,‬לפעמים ממש בגסות‪ ,‬את החזון האישי‬
‫שלו‪ .‬זאת היא הפקה אמיצה‪ ,‬מושרת ומנוגנת נפלא שהקהל לא‬

‫אוהב‪ ,‬אך לבטח יזכור אותה עוד שנים רבות‬

‫באופרה החותמת את המחזור – דמדומי האלים ‪ -‬יצר קסטורף הומאז' מובהק לבמאי הקולנוע‬
‫סרגי אייזנשטיין‪ :‬על גרם מדרגות ענק מתגלגלת עגלת טיול שבתוכה שק תפוחי אדמה‬
‫שמתפזרים לכל עבר‪ .‬שבט בני האדם )הגיבקונגים( מתגוררים בבלוק אורבני‪ ,‬שמרכז חיי‬
‫החברה בו היא מסעדת השווארמה בבעלות גונטר‪ ,‬אחותו גודרון ואחיו למחצה האגן‪ .‬כולם‬
‫קרובי משפחה של אלבריך הגמד‪ .‬המשימה של האגן היא לחמוס את הטבעת מברונהילדה‪,‬‬
‫שקיבלה אותה מזיגפריד בעלה‪ .‬זה נגמר‪ ,‬כמובן ברצח‪ .‬בסוף האופרה מופיע בכל הדרו הסמל‬
‫המובהק של הקפיטליזם המערבי – בנין הבורסה בניו‪-‬יורק‪ .‬בניגוד למצופה הבניין לא נשרף‬
‫יחד עם גופתו של זיגפריד וברונהילדה שמתאבדת על המוקד אלא נשאר שלם‪ ,‬עומד על תילו‪,‬‬
‫עדות לניצחון שלטון ההון והמונופולים הגדולים המונעים על ידי העוצמה הכלכלית של‬
‫הזהב החדש – הנפט‪ .‬והטבעת? היא חוזרת לשלוש הזונות המגלמות את בנות הריין‪ .‬הן‬

‫מתיישבות במרצדס ספורט שחורה ונוסעות – כנראה לתחנת הבנזין‪ ,‬אי שם במעמקי הריין‪...‬‬
‫אני‪ ,‬כישראלי שלא גדל על המיתוסים הנורדיים‪ ,‬ויער עבות בשבילי הוא חורשת עצים בני‬
‫מאה שנים‪ ,‬מרותק לאינטרפרטציה של קסטורף שמבוססת על מצב פוליטי וסכנה כלל‬
‫עולמית‪ ,‬ששורשיה נטועים במאגרי הנפט העצומים שבארצות הקרובות לביתי‪ .‬אך כצופה‬
‫באופרה אני נדהם מהחוצפה שלו לסרס כל דימוי של היוצר המקורי ולהלביש עליו בכוח‪,‬‬
‫לפעמים ממש בגסות‪ ,‬את החזון האישי שלו‪ .‬זאת היא הפקה אמיצה‪ ,‬מושרת ומנוגנת נפלא‬

‫שהקהל לא אוהב אך לבטח יזכור אותה עוד שנים רבות‪.‬‬

‫גיליון ‪55  37‬‬