Page 71 - תאטרון 37
P. 71
ורדי :איך אתה יודע שהוא קרא לאגף החדש על שם אבא שלו?
אברם :אני יודע.
ורדי :כי על ההזמנה לטקס לא כתוב "דוד" .רק שם המשפחה" .קלונימוס".
אברם) :עובר לכסא קרוב יותר( וזה מה שכל כך מבלבל ,כי היום בדיוק זה היורצייט של ר'
דוד קלונימוס זצ"ל ,היורצייט הראשון!...
ורדי :מה מבלבל?
אברם :הבוקר הוא סירב לומר 'קדיש'! ...אפילו לא 'אמן' כשאני אמרתי קדיש! ...ניכור
מוחלט! ...מצד אחד הוא מקדיש אגף שלם לזכר אבא ,ומצד שני ...-איזו מין בקשת מחילה
זו?!...
ורדי :למה אתה חושב שזו בקשת מחילה?
אברם) :ממתיק סוד( המגרש הריק שמולו הוא עוצר ,הא?! ...שם עמד פעם בית הכנסת
"קדושי מגנצה" .בית הכנסת שינון חגג בו את בר המצווה שלו .הוא חוזר לשם כמו לזירת
פשע .החזרה בשאלה שלו הרגה את אבא .לכן בקשת המחילה.
ורדי :התכוננת לפגישה אתי.
אברם :כדי לא לבזבז זמן אני מציע קצה חוט.
ורדי :ואתה מאשים את ינון במות אבא.
אברם) :קם ,מתרחק( אני?! ...הוא מאשים את עצמו! ...איך אחרת אפשר להסביר את העונש
שהוא מטיל על עצמו?! ...כי מה יותר עונש מלשכוח צורת אות?!...
ורדי :אברם ,למה הזמנת אותי?
אברם :כי אני יודע שאתה חבר של ינון .חבר קרוב .מאוד.
ורדי :חבר.
אברם :בשבעה של אשתו ישבת כאן שעות .ואחרי השבעה
של אבא גם טיפלת בו .הוא הגיע אליך ,כל יום שני בשש ,שמונה שבועות.
ורדי :אמרת "מה יותר עונש מלשכוח צורת אות".
אברם :בדיוק.
ורדי :אבל הוא לא שוכח .להפך .הוא חוזר על אותה אות שוב ושוב" .אובססיה".
אברם :הוא חוזר על אותה אות מפחד שישכח אותה!...
ורדי" :אלף") ...בוחן את המילים( "אלף ,פלא אפל"...
אברם) :מתיישב( בדיוק!...
ורדי" :פלא אפל" ....נס שהוא אסון...
גיליון 37 70
