Page 55 - תיאטרון 34
P. 55
מה שרואים משם
משליכה ממרומי הגלריות המקיפות את חלל הבמה חבורת ביטניקים ,שמחליטה להתפרע
נגד הסדר הטוב .גיבור האופרה ,האביר המזמר ולטר פון שטולצינג הפך בהפקה זאת לצייר
שמלכלך כל חפץ שנקרה בדרכו .שיא הפרודיה קורה במערכה האחרונה :מהקיר האחורי
של הבמה יורדת קבוצת זקנים בתחתונים ומסכות ענק שהן קריקטורות של גיבורי התרבות
של גרמניה לדורותיהם .החבורה מתקדמת בהנפת רגלים לקדמת הבמה ובין המכרכרים
מתגלה לא אחר מסבא רבא ריכרד קשישא בכבודו ובעצמו ,מרקד ומקפץ כאחד הלצים...
במערכה השנייה של ההולנדי המעופף עסוקות נשות הכפר בטוויה .המוסיקה ממחישה את
הסיבובים המהירים של גלגלי הפלך ומלווה את שירת המקהלה .בהפקה החדשה בביירויט
החליט הבמאי להפוך את אולם הטוויה לחדר אריזה למאווררים .המוטיב המרכזי באופרה
הוסט מסיפור אגדה על רב חובל הולנדי שנודד מאות שנים במעמקי הים ומחפש הצלה
באהבת אישה ,לסיפור עכשווי על אב תעשיין ,יצרן מאווררים שמוכר את בתו המטורפת
לנווד מסתורי ועשיר )ההולנדי( בעבור בצע כסף .גלגלי הטוויה נעלמו ,ואת מקומם תפשו
מאווררים קטנים .את להבי המאווררים מסובבות הפועלות כבדיקה אחרונה לפני האריזה
וכתחליף לגלגלי הפלך המקוריים.
יושב הבמאי עם מעצבי התפאורה ,התלבושות והתאורה ועם הדרמטורג של בית האופרה
ומוצא כוונות נסתרות בליברטו .בתהליך ארוך מתגבשת קונצפציה בימתית ומאותו רגע
כולם נכנעים לה .המוסיקה כמובן לא משתנה .הביצועים המוסיקליים נפלאים אבל הכוונות
של היוצרים המקוריים נדחקות לקרן זווית .זה קורה היום על כל במה באירופה וגם
בארצנו – בתיאטרון ובאופרה.
המוסיקה – אותנטית ,הפרשנות -מטופשת
בפסטיבל זלצבורג היוקרתי העלו השנה את האופרה של הנדל יוליוס קיסר במצרים
בביצוע מוסיקלי מרשים עם צ'צ'יליה ברטולי בתפקיד קלאופטרה וארבעה קונטרה טנורים
מהטובים בעולם .ההפקה המוסיקלית היתה אותנטית לחלוטין ברוח ובכלי התקופה )וגם
ארוכה מאוד( .בניגוד לה ,הצד התיאטרלי היה מטופש וחסר טעם .ושוב ,בגלל – או בהעדר
-קונצפציה .הכניסה של יוליוס קיסר לבמה – כלומר למצרים -מייד בתחילת האופרה
במכונית אמריקאית ארוכה ,ניבאה את העומד לקרות :הזמר) ,אנדריאס שול( בחליפה
תכולה מוריד מגג המכונית את פסל דיוקנו ומעמיד אותו כאנדרטה לזכרו של פומפיוס
יריבו המנוצח .קורנליה ,אלמנתו של הלז ,טומנת את ראשה בטקס התאבדות בין מלתעות
הספוג של תנין ירוק שזחל להפקה מהצגת פיטר־פן .פוחלצי תנינים נוספים כסמל לארץ
היאור מפוזרים בין קונסטרוקציות ברזל סתמיות ,קירות משופעים ונברשת בדולח ענקית.
מיכלית עץ עם דלת הזזה מגלמת את הרמון הנשים של פטולומאוס מלך מצרים ,והמלך
עצמו שופך את חמתו על אנדרטת הקלקר של פומפיוס ,קורע את ידיו ורגליו ,שולף את
לבו של המצביא המנוצח ונועץ בו את שיניו בחמת זעם .שיא האיוולת היתה הסצינה בה
קלאופטרה מופיעה בפני יוליוס בתחפושת אלת המעלות הטובות.
גיליון 53 34