Page 49 - תיאטרון 39
P. 49

‫התמזל מזלי לשמוע את הטקסטים המתורגמים נאמרים מפיו של דורון תבורי לא רק כפי‬
                       ‫שהייתי חולם שידוברו‪ ,‬אלא גם באופן מפתיע‪ ,‬מקורי‪ ,‬נבון ומרגש יותר‪.‬‬

                                           ‫ברכות מפר גינט‪ ,‬כוכב נופל תאום!‬      ‫פר ‪:4‬‬
                                                  ‫תאיר‪ ,‬תכבה ותאבד בתהום‪.‬‬

      ‫)מתכווץ בכאב‪ ,‬ומתקדם הלאה לתוך הערפילים‪ .‬רגע של דממה‪ ,‬ואז הוא צועק(‪:‬‬

                                          ‫אין אף אחד‪ ,‬אף אחד בכל הבליל ‪? -‬‬
                                       ‫במחשכּים‪ ,‬בשחקים ‪ -‬אף אחד כליל ‪! -‬‬

‫)ממשיך לרדת‪ ,‬משליך את כובעו לשביל ותולש את שערות ראשו‪ .‬אט אט יורדת עליו שלווה(‬

                                                ‫כה ענייה יכולה נשמה‪ ,‬אם כן‪,‬‬
                                             ‫בערפל אפור כזה ללכת אל ה ֵאין‪.‬‬
                                              ‫אדמה נפלאה‪ ,‬אל תהיי מתרעמת‬

                                                ‫כי רמסתי עשבייך ללא מטרה‪.‬‬
                                               ‫שמש נפלאה‪ ,‬על בקתה שוממת‬

                                                     ‫בזבזת לשווא קרני אורה‪.‬‬
                                         ‫לא היה איש לחממו ולטפחו בחדרים;‬
                                     ‫בעל‪-‬הבית לא היה בבית מעולם‪ ,‬אומרים‪.‬‬

                                            ‫נפלאות‪ ,‬מטומטמות‪ ,‬שמש‪ ,‬אדמה‪,‬‬
                                               ‫שילדתן והארתן את אמי; ְלמה!‬

                                           ‫הרוח הוא קמצן‪ ,‬הטבע הוא בזבזני;‬
                                               ‫לשלם ְבּחיים על לידה‪ ,‬זה יקר‪.‬‬
                                                  ‫אעלה לגבוהה בפסגות ההר;‬

                                           ‫להתכסות בערימה של שלג טובעני‪.‬‬
                                       ‫מעל אפשר לכתוב‪" :‬כאן אף אחד נח";‬
                                  ‫ואחר כך; ‪ -‬אחר כך ‪ ! -‬מה שיהיה‪ ,‬היינו הך‪.‬‬
                        ‫)מתכווץ‪ ,‬מפוחד(‪ :‬לא להביט שמה! שם ישימון ושממה!‬

                                              ‫לפני מותי כבר הייתי מת‪ֵ .‬אימה!‬

‫"אפשר לומר ששלוש ההצגות האחרונות עליהן עבדתי עם רנה ירושלמי )הטייפ‬
‫האחרון של קראפ‪ ,‬המלך הולך למות ופר גינט( הן ואריאציות על אותו נושא‪ :‬אדם‬
‫שמביט אחורה אל חייו ומנסה למצוא בהם טעם ומשמעות‪ .‬בשלושתן שמעתי ממנה‬

                                     ‫את המשפט 'זאת ההצגה האחרונה שאני עושה'"‪.‬‬

‫‪ 48‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גליון ‪39‬‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54