Page 63 - תיאטרון 39

‫ההצגה התקבלה בסקרנות והועלתה במשך כשנתיים וחצי כ‪ 250-‬פעם ברחבי הארץ‪ .‬אומרת שוסטר‪:‬‬
‫"בכל קיבוץ‪ ,‬בכל עיר‪ ,‬בכל כנס ישראלי או בינלאומי בארץ‪ ,‬ראו אותה עשרות אלפי אנשים‪.‬‬
‫בספטמבר ‪ 1996‬השתתפנו בפסטיבל בינלאומי בבודפשט‪ .‬זה היה ה'בייבי' של מנהל התרבות‪ ,‬עשו‬

‫עלינו כתבות ברשתות הטלוויזיה הבינלאומיות‪38".‬‬

‫הקהל הישראלי למד מהר מאוד להעריך את השירים‪ ,‬הריקודים והמקצבים האפריקניים‪ .‬זמרים‬
‫ישראלים שונים שילבו ביצירותיהם מנגינות ומקצבים אתיופיים ועבדו עם זמרים יוצאי אתיופיה‪.‬‬
‫לאחר צפייה בהצגה נטלה שחורה‪ ,‬כתבה רות אשל‪ ,‬כוראוגרפית ומבקרת מחול‪" :‬זה היה ערב מרגש‪,‬‬
‫אולי תחילתו של תאטרון מחול אתיופי בישראל"‪ 39.‬לימים הקימה אשל יחד עם מספר סטודנטים‬
‫ממוצא אתיופי באוניברסיטת חיפה את להקת המחול האתיופי אסקסטה )כשמו של ריקוד כתפיים‬
‫אתיופי מסורתי( ולאחר מכן את ביתא‪ ,‬להקת חובבים חיפאית‪ .‬בסרט כתפיים רוקדות‪ ,‬שביימה ב‪-‬‬
‫‪ ,2010‬אומרת אשל‪" :‬המחול האתני הוא מקור נפלא למינוף המחול המקצועי הישראלי ]‪ [...‬במחול‬

‫האתני יש עושר אדיר‪ ,‬שעמד במבחן הזמן"‪40.‬‬

‫לאחר ההצלחה של נטלה שחורה‪ ,‬ביקשה שוסטר אפיקים לקידום המקצועיות של שחקניה‪ .‬היא פנתה‬
‫לבית הספר לתאטרון חזותי בירושלים‪ ,‬השחקנים הוזמנו לעבור שם סדנה ולמדו שלוש פעמים בשבוע‬
‫משחק‪ ,‬פיתוח קול‪ ,‬ביטוי בתנועה‪ ,‬וכתיבה‪ .‬בביקורת על הפקתו הבאה של התאטרון‪ ,‬כתב העיתונאי‬
‫אלברט סויסה מלים קשות והפנה אצבע מאשימה אל החברה הישראלית‪ ,‬אל מנהל התרבות‪ ,‬ואל‬
‫התאטרון הישראלי הממוסד‪ ,‬אשר לא ראו לנכון לאפשר תקציבים ותנאים ראויים למימוש הפוטנציאל‬

‫הייחודי הטמון בתרבות יוצא אתיופיה‪:‬‬

‫אוי ואבוי לכם‪ ,‬אתיופים אומללים‪ ,‬מסכנים ועזובים לנפשותיכם שכמותכם‪ ,‬אוי לכם שאתם‬
‫שחורים‪ ,‬אוי לכם שאתם משונים‪ ,‬אוי לכם שאתם כה תמימים ונחמדים‪ .‬עוד לא למדתם מי הם‬
‫ה"ישראלים" שיושבים שם למעלה בשמים‪ ,‬אבל עוד תלמדו‪ [...] ,‬התרבות הנפלאה שאתם‬
‫מחזיקים בה יקרה מפז‪ ,‬מיוחדת‪ ,‬שונה‪ ,‬עשירה‪ ,‬מורכבת ושבירה מדי לאופני הייצוג ההמוניים‪,‬‬

‫הוולגריים והאגרסיביים של התרבות הישראלית‪41.‬‬

‫אחד ממנהלי התיאטרונים הרפרטואריים בארץ‪42‬מסביר שהוא היה שמח להעלות הצגה פרי עטו‪/‬ה של‬
‫מחזאי‪/‬ת מקרב עולי אתיופיה‪ ,‬אך היוזמה צריכה לבוא מהם‪ ,‬ועד כה‪ ,‬לא היתה אף פניה אליו מצד‬
‫אמנים אלה‪ .‬כדבריו‪ ,‬איש אינו יכול לכתוב בשמם‪ .‬אני סבורה שיש מקום לפנות אל היוצרים‪ ,‬להזמין‬
‫אצלם מחזה‪ ,‬אולי באופן סדנתי‪ ,‬או עם עזרה דרמטורגית צמודה‪ 43,‬מתוך הבנה שמדובר בחומרים‬
‫מיוחדים‪ ,‬שונים‪ ,‬מעניינים‪ ,‬מקוריים‪ .‬את זאת הבינו מכבר אמנים כגון עידן רייכל ושלמה גרוניך‬
‫בתחום המוסיקה‪ ,‬ורות אשל בתחום המחול‪ .‬הם לא חיכו לפנייה מצד יוצרים ממוצא אתיופי‪ ,‬אלא זיהו‬

‫‪ 38‬יפה שוסטר‪ ,‬ראיון עם המחברת‪ .2011 ,‬רשתות הטלוויזיה שהתעניינו בלהקה היו‪.CNN, CBS, BBC :‬‬
‫‪ 39‬אשל‪ ,‬רות‪" .‬זעקה עזה"‪ .‬הארץ‪ .‬בתוך תיק תאטרון נטלה‪ ,‬הארכיון לתאטרון על‪-‬שם גור‪ ,‬האוניברסיטה‬

‫העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ 40‬אשל‪ ,‬רות‪ .‬במאית‪ .‬כתפיים רוקדות‪ .‬סרט ‪ 16‬ממ'‪ ,‬חיפה‪ .‬הפקה‪ :‬מרכז קהילתי נוה‪-‬יוסף‪ ,‬חיפה‪.2010 ,‬‬
‫‪ 41‬סויסה‪ ,‬אלברט‪ ,‬בתוך תיק תאטרון נטלה‪ ,‬הארכיון לתאטרון על‪-‬שם גור‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‪.‬‬

‫‪ 42‬בשלב זה איני יכולה לצטט את הדברים בשמו המלא‪.‬‬
‫‪ 43‬הדבר תקף גם לגבי התאטרון המרוקאי בישראל‪ ,‬התאטרון הדתי‪ ,‬ועוד‪.‬‬

‫‪ 62‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גליון ‪39‬‬